בתשובה לנעם טל, 17/08/04 10:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההתנסות האקדמאית שלי כארכאולוג בעברית-בירושלים ,הסתיימה,ואין לי דעה מגובשת בעניין,למרות שעל פניו דבריך נראים נכונים,אך.... כדי לבדוק את עצמנו,כדיי לפעמים,ואפילו רצוי,לפזול אל החצרות הסמוכות,כדי לקבל הערכה שונה,או זוית מסויימת של המצב,ולראות הכצעקתה... במילים אחרות נועם,איך הדברים נראים בשאר המוסדות האקדמיים בעולם,כאשר יש ביניהם שקיימים מאות שנים,אפשר ללמוד,ולהחכים... ואז לראות,האם זהו חולי מקומי או גלובלי.... תגובתך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשותף למודל האמריקאי (שכר לימוד גבוה פי 10 מאשר אצלנו) או האירופי (תקצוב מטעם המדינה גבוה פי 4 מאשר אצלנו) הוא שלהם יש הרבה כסף ולנו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגיל, הכל שאלה של סדר עדיפויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו כ"כ עניים אז למה יש מאות שיאני שכר ע"פ דוח רכלבסקי באוניברסיטאות? למה בונים מבני פאר יקרים שעלות החזקתם עולה הון? למה הפרופ' באונ' ת"א לא מוכנים למעבר לפנסיה צוברת כמו בשאר האוניברסיטאות? אולי זאת שאלה של סדר עדיפויות שגוי שמתבסס על ההנחה שתלמידי המחקר ישארו בכל מחיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שבדקתי, אני מניח שיש שבעה שיאני שכר באוניברסיטאות. את בעלי השכר הגבוה צריך להשוות לבעלי תפקידים דומים במגזר הציבורי (בנק ישראל?), ואם יש חריגות - לקצץ. מבני פאר: אף אחד לא תורם לאחזקה ("מגב זה נקנה בתרומתה הנדיבה של משפחת..."). אני יודע שמתורמי בניינים משתדלים לקבל את עלות הבנין, פלוס קרן שמתוכה אפשר יהיה לשלם על אחזקה. מן הסתם זה לא תמיד מצליח. פנסיה: אף קבוצת עובדים לא מתנדבת לוותר על ההטבות שלה. זה לא אומר שהמדינה (המעסיק) צריכה להתנדב להמשיך לשלם אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אבל המספרים גדולים משמעותית, בכוונה איני רוצה לציין שמות כדי שלא לפגוע באנשים.אתה מוזמן להסתכל בדוך רכלבסקי www.mof.gov.il מרבית התורמים מממנים חלק מעלות בניין. בלי קשר למניעים שלהם אני סבור שאנו חייבים להם תודה. כמעט שאין בניין או מחלקה בבי"ח בארץ שלא נושא שם של תורם. כך גם באוניברסיטאות. אבל התחזוקה נעשית מהתקציב השותף. כתבות רבות פורסמו בשנים האחרונות בנושא. המבנים הצנועים והיעילים של פעם, למשל הספריה המרכזית בוויצמן, בית האוסף הלאומי בעברית , ביה"ס לרפואה בת"א ועוד, הם מבני בטון גדולים ופונקציונליים. את מבני הזכוכית החדשים יש למרק ולמזג. הכיפות הנוצצות מאוכלסות בפסלים לרוב ריקות מאדם ואחזקתם יקרה. - יפה, אבל יקר. בעניין הפנסיה, גם בזה אתה צודק, אבל אם הפרופ' הוא גם אחד הפנסיונרים, וגם המנהל (למשל מנכ"ל , או נשיא אונ') מי יייעל וע"ח מי ? שרת החינוך שהיא יו"ר המלג אומרת זאת בעקביות ובניגוד לקודמיה היא גם עושה, למשל ע"י שינוי הרכב המל"ג. לא בטוח שתכתיב פוליטי עדיף לאונ' על רפורמה פנימית אבל מי יקום ויעשה מעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי river אתה צודק ואם יורשה לי, מומחיותך בארכאולוגיה נוגעת ישירות לדבר. אני מאמין שאפשר וצריך ללמוד מההיטוריה, וגם מהיסטוריה של עמים אחרים ולא רק ביימי קדם אלא גם במאה ה-20. אונ' ת"א החליטה לפני מספר ימים להפסיק להעסיק תלמידי מחקר ולתת במקום מלגות. הם מתעלמים מסכנה שהמלגות ינגסו בתקציבי המחקר שלכם - הפרופסורים, ובסוף ימוסו. הם חוזרים על השגיאה שנעשתה ב-1984. ולקח 15 שנה לתקן. מסקר שערכנו עולה שמספר הישראלים שנוסעים ללמוד תואר שני או שלישי בחו"ל גדל בהתמדה. זה נובע מהבנתם של מוסדות אקדמיים שכדאי לסחוב את הטובים ביותר כי זה משתלם מהר מאד. בעצם הבעיה היא יותר של הסגל הבכיר מאשר של תלמידי המחקר שרבים ישתלבו בשוק העבודה במקום ללמוד והטובים יעזבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אבל זה יותר מורכב בגלל השוני בין מדינות במשאבים, גודל האוכלוסיה, מצב כלכלי ופוליטי, ועוד. לכן, צריך להשוות מגמות וללמוד משגיאות ומהצלחות של אחרים. זה תהליך מורכב, ארוך ודורש כלים כמו יכולת ניתוח של תהליכים חברתיים מחד, והבנה של דוחות סטיטיסטיים. תופתע בודאי לשמוע שבאתרים רשמיים בישראל (משרד החינוך, מל"ג, למ"ס) הדוחות העדכניים ביותר בנושא השכלה גבוהה הם מ-1998, והם כלל לא משתווים ברמתם לדוחות בבריטניה, ארה"ב ושאר מדינות המערב. אין שום מידע על שכר, הקפי העסקה התפלגות בוגרים ע"פ לאום, גיל, מין, אזורים, נושאי לימוד ועוד. אולי אפשר ללמוד מזה משהו על ההתיחסות הכללית? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |