בתשובה לדובי קננגיסר, 15/08/04 23:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שמטורונטו הרחוקה קשה להבין את הדקויות של החיים בארץ הקודש. ודאי תופתע ללמוד שבניגוד לדימוי האירני שיצא למדינתנו הקטנה ברחבי העולם, יש אנשים שחיים כאן ביחד, בשיתוף מקום מגורים, מקום חניה, חשבון בנק, חתול (!) ואפילו ר"ל ילדים - ובכ"ז אינם נחשבים נשואים, אפילו לא ע"י הרבנות. מפתיע, אה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה כן, אבל אם גם התחתנת, אז זה נעשה יותר בעייתי. כאשר זוג סתם גר ביחד ומנהל חיי אישות, זה לא מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל בדיוק בשביל זה רוצים להמציא את מעמד הזוגאים: לחיות בלי, להרגיש עם. הממסד הדתי יוכל לנסות לעשות שריר ולדרוש גט לחומרה גם במקרה הזה, עם כל הקונצים של קידושין ע"י ביאה או אחד משבע מאות הסעיפים האחרים ששמורים עימם לעתות דחק, אבל כאן בדיוק המקום בו "שינוי" היתה יכולה לדחוק את הרגל בדלת ולהלחם. אם ידועים בציבור אינם נזקקים לגט כזה, ואם הזוגאים יצהירו בחוזה הזוגיות שלהם שהם אינם מתכוונים להנשא בשום צורה ואופן, יש סיכוי שילדיהן העתידיים של תואמות-מירי יוכלו להתחתן עם בנותיה של ניצה. אם הרבנות תתעקש לשמור רשימות שחורות של זוגאים שלא התגרשו דרכה, אני חושב שהילדים של ניצה ישארו במיעוט קטן, והרוב יוכל, איכשהו, לחיות עם האובדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפה שלך לאלו... אמממ... ל...אמממ... טומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפה שלו לאלוהים. רק בגלל שהוא לא קיים, זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בשם שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני גם רוצה שהברכה שלי תתרחש ותניב פירות. אם מילותיו של השכ"ג יגיעו לאל שלא קיים, איך זה עוזר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שזה עוזר, רק אמרתי שאתה לא צריך להסס להגיד את זה, רק בגלל שהוא לא קיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |