|
||||
|
||||
כפי שאני מכיר את המצב, אם קיבוץ אינו מופרט, זה סימן שקשה להפריט אותו, כי הוא עני מדי, ואף אחד לא רוצה לקנות. הקיבוצים המופרטים הם עשירים, ואינם מעוניינים בחברים חדשים שיחלקו איתם את ספורט ספירת הכסף. לכל היותר הם מעוניינים בתושבי חוץ, כענף נוסף המנצל אדמות מדינה לטובת הקיבוץ. לפני הקיבוצים הלא מופרטים עומדות שתי אפשרויות: להתייעל ע"י החכרה של אדמות קיבוץ בתשלומים נמוכים לגורמים פרטיים ולהפוך ליישוב קהילתי קפיטליסטי, או לנסות לשמור על דרך החיים הקיבוצית ע"י גיוס חברים שמוותרים על רכושם ועבודות חוץ, כפי שהתרשמתי שהקיבוצים בכתבה מעוניינים. בהיבט זה מאכזב שהתנאי שמציב הקיבוץ הוא למשפחות חזקות בלבד, ומעניין כמה משפחות חזקות ירצו לבצע את המעבר תחת הקריטריונים הנוקשים (והאנכרוניסטים) האלה. |
|
||||
|
||||
''כפי שאני מכיר את המצב, אם קיבוץ אינו מופרט, זה סימן שקשה להפריט אותו, כי הוא עני מדי, ואף אחד לא רוצה לקנות.'' המציאות במקרים רבים פשוט הפוכה. קיבוצים הפריטו כי עמדו על סף פשיטת רגל וזו היתה הדרך להינצל. העשירים כמו מעגן מיכאל (פלסאון) לא ממהרים לשום מקום. |
|
||||
|
||||
אל תבלבל את המוח עם עובדות. באנו ללכלך על הקיבוצים וזה מה שנעשה. |
|
||||
|
||||
לפני שמרביצים פה מכות, אפשר פירוט של אותם "הקריטריונים הנוקשים (והאנכרוניסטים) האלה?" אני רוצה לפחות לדעת למי אני מרביץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |