בתשובה לאלון עמית, 09/08/04 10:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אם אינני טועה, עד לפני זמן לא רב (כמה עשרות שנים?) האולימפיאדה נועדה ל*לא מקצוענים*, אנשים "מן היישוב" המצטיינים בענף ספורט כלשהו." "הנצחון במשחקים האולימפיים חשוב פחות מההשתתפות בהם" אמר הברון פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים בזמן המודרני, בתום משחקי לונדון 1908. תפישה זו לא מנעה תפיסה שתפס הרץ האמריקני קרפנטר במכנסיו של האנגלי שהקדימו בריצת 400 מטר. השופטים מיהרו לבטל את המירוץ ופסלו את קרפנטר. את המירוץ החוזר החרימו שני האמריקנים הנותרים במחאה על פסילת חברם. מכיוון שבמירוץ החוזר לא תפס איש במכנסיו, לא התקשה הבריטי הלסוואל, שרץ כעת לבדו, לזכות בשלושת המקומות הראשונים. פסילה יותר ידועה הייתה בשטוקהולם 1912 כשג'ימי תורפ, אמריקני ממוצא אינדיאני, זכה בזהב בקרב חמש ובקרב 10 ללא עוררין. אך ג'ימי נאלץ להחזיר את המדליות בהן זכה ונפסל לתמיד. סמים? לא. ההתאחדות האמריקנית הלשינה על האינדיאני לוועד האולימפי, שהוא הרוויח מספר שנים קודם, בשנות הקולג' שלו, כמה דולרים בעת כשיחק בקבוצת כדור בסיס מקצוענית ובכך פגע בעיקרון החובבנות הקדוש. גם פייר דה קוברטן הצביע בעד פסילתו של תורפ, למרות שבערוב ימיו כתב בספרו "זכרונות אולימפיים" : "דומני שמעשה ילדות יהיה זה להכריז על מישהו כמקצוען בגלל העובדה שקיבל מטבע של 5 פרנק...רבים הם החובבנים המזויפים שיש להדפם, ורבים המקצוענים שיש להתחשב בהם...מה זה רשמתי זה עתה? איזו כפירה בקודש!" סוף טוב? ב-1982, 70 שנה אח"כ, קיבלה משפחתו של תורפ את המדליות. לקראת משחקי פאריס 1924 נידונה בלהט שאלת הפיצוי על הפסדי שכר עבודה של הספורטאים החובבים. הבריטים השמרנים התנגדו בלהט לכל הרחבה של מעגל הספורטאים ופתיחת דלת רחבה מדי למעמדות נמוכים. העסק של החובבנות היה בעצם בלוף מראשיתו. רוב חברי הוועד האולימפי היו ברונים רוזנים ונסיכים ששמרו באדיקות קנאית על משחקים אולימפיים לאריסטוקרטים. שהרי מי יכול להרשות לעצמו את האימונים הדורשים זמן רב אם אסור לו להתפרנס מספורט, פרט לעשירים האריסטוקרטים? "אם להתחקות אחרי שורש הדבר, הרי זוהי הגנה חברתית, שאלת הקסטה" (קוברטן, זכרונות אולימפיים). במשחקי לונדון 1948 שבאו לאחר 12 שנות בצורת עקב המלחמה הכי שניה, הפליאו הקופצים האמריקנים למים את כל רואיהם. שליטתם המלאה בתנועות גופם באוויר רמזה על אימונים רבים. אנשים רעים טענו שנערי הזהב מקליפורניה החולמת, כנראה לא עושים דבר בחייהם פרט לקפיצות למים. אך האמריקנים פשוט ראו את הנולד, והתכוננו לקראת הצטרפותה של ברה"מ ( הרוסים נעדרו מאז שטוקהולם 1912 ) אל המשחקים האולימפיים של הלסינקי ב-1952. סטלין הטיל את הספורטאים החובבנים שלו, (מצוידים במסמכים המעידים כי הם משתכרים לפרנסתם מעיסוקיהם כמגדלי חיטה בקולחוז, או כאחיות טיפת חלב) לשדה הקרב של המלחמה הקרה רק לאחר עבודת הכנה מדוקדקת, השקעת אמצעי מדינה רבים, ומחנות אימון ממושכים בשיטות מדעיות. לא כולם היו מרוצים מחיניות תנועתן של סווטלנה זביבדובנה וחברותיה למשלחת, שכבשו בסערה את מקצועות ההתעמלות, אך הן התעקשו: "אני אשה". עם זאת, ב-1971 אושר מחדש ברוב מוחלט, בניצוחו של נשיא הוועד האולימפי הארכי שמרן אוורי ברנדג' בן ה-84, הנוסח החדש של התקנון האולימפי לאחר וויכוח סוער בסוגיית החובבנות, ובו נאמר: "על הספורטאי להיות בעל עבר של השתתפות בספורט בתור חובבן, בלי שקיבל תגמול כלשהו עבור השתתפותו...אסור לו להתיר כי ישתמשו בשמו, בשמו תמונתו, או הישגיו למטרות פרסומת...אסור לו לאמן למטרות רווח אישי...אסור שמחייתו תישאב מהכנסה מספורט..." גולש הסקי האוסטרי קארל שראנץ שהיה מועמד לזהב באולימפיאדת החורף 1972, שילם את המחיר למען יראו וייראו, ועף הביתה. הסיבה: הנ"ל הרבה לעטר את מגלשיו בפרסומות. העניין בא לסיום בתחילת שנות ה-80. הוועד האולימפי וויתר על קצת עקרונות לטובת הרבה מציאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק עוד הערה אחת: המישחקים האולימפיים הפכו במשך השנים לעסק שמכניס הרבה מאוד כסף. באיזשהו מקום הבינו בועד האולימפי שהם לא יכולים מצד אחד למכור זכויות שידור וחסויות במאות מיליוני דולרים ומצד שני לאסור על הספורטאים להרוויח כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי שחזרת (נדמה לי שהלכת לתקופת מה), ותודה על המידע המרתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה (ושוב אני מרוצה שהנעתי אותך להגיב...). הסיפור שאני שמעתי היה על אתלט שאיבד מדליה כלשהי מפני שטענו שבעבודתו הוא סוחב משאות כבדים (לבֵנים?) ובכך מרוויח כסף מ"אימונים". ייתכן שזו סתם אגדה, או ערבוב משונה של הסיפור של תורפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ולברקת והרי חידה קלה 1 לשבת: מי חתר להכנס להיכל האצילים דרך הדלת, נזרק, ונקם כששב ונכנס להיכל בשני אופנים דרך החלון האחורי? 3 דירוג 5 מתוך 10 בסולם הקשה המקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף שאלה שתמיד סיקרנה אותי: הלפיד האולימפי אמור להקיף את העולם. איך הוא מדלג בין יבשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאולימפיה לאתונה זה קרוב, אך בוועד האולימפי סברו שבגלל הפקקים בכניסה לאתונה עדיף דרך שדה התעופה של סידני... ראה כאן, (מקור לא הכי מהימן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה במטוס? כמה מאכזב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו, הלפיד האולימפי עבר פעם דרך ארץ הקודש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Oliver Cromwell ?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם בו זמנית מנושא הדיון, מהכותרת של התגובה, ומהדברים שכתב אלון להם הגבתי. זוהי חידה אולימפית, שטיא. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנס ארמסטרונג? ("שני אופנים", והוא נזרק מקבוצתו הצרפתית כשחלה ואח"כ הראה להם כנציג הדואר האמריקאי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש במילים שני אופנים דווקא (במקום שתי צורות, נניח) נועד להרחיקך מענף הספורט הנכון, ועתה כשהמטרה הושגה, קבל רמז כפיצוי: כניסתו (באחת מהצורות) להיכל האצילים הייתה בזכות חסד ששפע מבתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה קל(?) - מחחד עלי, שאליפות העולם במשקל כבד נשללה ממנו לאחר שסירב להתגייס לצבא, ולבסוף זכה להדליק את הלפיד באטלנטה 96', במחזה שהיה כולו פרסומת נגד אגרוף מקצועני. בתו, לילה עלי, גם היא אלופת העולם לנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלך יפה אך במקרה שלנו (קבל רמז שני) מה שעשתה לילה עבור אביה עשה דווקא הבן עבור אביו, בעוד הבת הכניסה את אביה להיכל האצילים על עקרון סינדרלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כמו ספר של לודלום. הפכה אותו לדלעת? מצאה לו סנדל מזכוכית? שטפה את הבית בזמן שהוא הלך לנשף? נתנה לו תפוח מורעל? (סליחה, זאת שילגיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 לדעתי זה 5 מתוך 10 בסולם יעקב 4. את החידות שלי אני בד"כ פותר תוך דקות. יאללה, רמז יומי. 4 אם ליעקב יש בעיה עם זה, שיגלגל הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי יודע שהחידה תחזיק מעמד יומיים הייתי שולח אותה לירדן... רמז שלישי ואחרון 1: היצ'קוק. 1 האולימפיאדה נגמרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה להשתתף בניחושים מוטעים: חלון (אחורי) + היצקוק= כסא גלגלים (שני אופנים). האם זה קשור לאליפות בכסאות גלגלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה שכבר אמרתי לאלון שהמילה אופנים מטעה, ורצוי לא ללכת לכיוון של גלגלים, אתה בכיוון טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינדרלה אולי מרמז על גרייס קלי שהתחתנה עם נסיך, ושאביה, ג'ון קלי, זכה בשתי מדליות זהב בחתירה (''חתר להכנס''), אבל אני לא מבין איך העסק מתחבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים גיליתי שבנה התחרה באולימפידת החורף במזחלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו, החותר ג'ון קלי, שבתו התחתנה עם נסיך מונאקו רנייה. הסיפור המלא ואיך זה מתחבר בלילה מאוחר, אי''ה שאתפנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הכל מתחבר? ב-1920 באנטוורפן ניצח ג'ון קלי בתחרות החתירה ליחידים למרחק 2000 מ'. 30 דקות מאוחר יותר חתר בזוגות עם פול קוסטלו וזכה שנית. כשרצה קלי באותה שנה להשתתף בתחרות היוקרתית הבריטית בהנליי (הווימבלדון של החותרים) עיקמו האריסטוקרטים הבריטים את אפם. האנגלים לא ששו לתת לפועל בנין אמריקני להתחרות עמם. לפי חוקי החובבנות הבריטיים דאז, מי שעובד עבודה גופנית הוא מקצוען, שהרי הוא מחשל את שרירי הזרוע הנחוצים לחתירה (סידור אריסטוקרטי מצוין, כך נשארו אנשי מעמד הפועלים מחוץ לתחרות). אך בנו של ג'ון נקם, וניצח בתחרויות הנליי ב-1947 ו-1949. המדליות של תחרות הנליי הגיעו לבית משפחת קלי. הגם שחוק החובבנות לא בוטל, קלי הצעיר לא היה פועל כאביו, אלא בנו של מיליונר. ג'ון קלי, פועל הבנין שסולק מהנליי, עשה ברבות השנים מיליונים כתעשיין. אך לא די בזאת, האצילים גם נאלצו להסתופף בחברתו הנובו-רישית של קלי האב בטרקליני היכלות האצולה באירופה, לאחר שבתו גרייס (חסד) ששיחקה לצידו של ג'יימס סטיוארט הנפלא ב"החלון האחורי" של היצ'קוק, התחתנה עם נסיך מונאקו רנייה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדת חידה וענית לי על שאלתי. תודה! יופי של סיפור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |