בתשובה לאורי, 11/08/04 15:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם חברה ממשלתית נסחרת בשוק המניות היא כבר לא כל כך בעלת מאפיינים ממשלתיים: המאזן שלה שקוף, והיא חייבת להיות יעילה, אחרת תפסיד והמשקיעים יעזבו - זו גם הסיבה שההכנסות ממפעלים ממשלתיים באי גבוהה הרבה יותר מישראל, למשל. לגבי בעלות על הקרקע: דווקא הקרקע שאמורה להניב הכנסות - הקרקע לתעשייה - אינה בבעלות ממשלת סינגפור, אלא פתוחה לכל מי שיכול ורוצה לקנותה. הממשלה אף מעודדת את האוכלוסיה להיות הבעלים של בתיהם הפרטיים, גם אם הקרקע של הבית אינה שלהם (וזה המצב ברוב המכריע של האוכלוסיה) - ואין הם משלמים מיסים על כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה*ממשלה* מעודדת את האוכלוסיה להיות הבעלים של בתיהם הפרטיים... ה*ממשלה* מנהלת באופן יעיל את החברות הממשלתיות... הממשלה פה והממשלה שם. אני לא מבין איך מזה שהחברות הממשלתיות יעילות יותר ורווחיות יותר נובעת מידת חופשיות השוק (אלא אם הנחנו מראש ששוק יעיל יותר הוא בהכרח שוק חופשי יותר, וממש לא סביר שזה מה שעשית). עידוד האוכלוסיה לבעלות על בתים (תוכנית ה-Public Housing) , נעשת בעזרת ה-CPF (סוג של גזל, בשפתו של יעקב) והלוואות ממשלתיות (Government Bridging Loan). זו פעילות מוכוונת *ממשלה* באופן מובהק ואף ניתן להדביק עליה בקלות את התווית פעילות-ממשלתית-סוציאליסטית. איך הדוגמה הזו קשורה לחופשיות השוק (ולא להיפך) לא ממש הבנתי. קצת על ה-CPF ("שוק חופשי" עם יענו מיסים נמוכים בו כופים על האזרח לחסוך את כספו למטרות אותן קובעת הממשלה): אם אתה מעוניין לבזבז 70% מהמשכורות שלך על סיגרים קובנים כדי לחגוג את המיסים הנמוכים, לבזבז את הכסף על הימורים, לקנות רכב חדש כל שנתיים, להנות מהחיים ולמות צעיר - שכח מזה. אמנם יש לך יותר כסף בגלל מיסים נמוכים יותר, אבל הממשלה כבר תגיד לך מה לעשות איתו. בזבוז ליברלי זה עניין שלא עונה על האידיאולוגיה הסוציליסטית של האי (שרחוקה מעולם הערכים הליברלי כמזרח ממערב, תרתי משמע). כעובד אתה צריך להיות חרוץ, להמשיך לעבוד, לחסוך כמו אזרח ממושמע ולמות בשיבה טובה עם ביטוח בריאות איכותי ופנסיה שמנמנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שנכון שיש חוקים סוציאליים, ,אבל המנגנון באופן מפתיע לא דומה לאף מדינה סוציאליסטית אחרת, ולמרות שה CPF הינו חובה, הוא אינו מס: הוא אכן עידוד לחיסכון, ובצורה כזו שאתה אפילו יכול לפרוע מוקדם את ה CPF שלך. בעצם, ה CPF, כמו גם החברות הממשלתיות של האי מתנהגות כחברות בשוק הפרטי, ומכאן היעילות וההבדל הגדול בינם לבין הסוציאליזם המערבי המוכר. אם ניקח את 20% המס המירבי של תושב סינגפור, ונצרף את 20% השותפות ב CPF, קיבלנו הרבה פחות מהמס הישראלי, המוחזרים באופן הרבה יותר יעיל. אתה יודע מה? מאחר ואני לא ליברליסט, אלא סתם אחד שאוהב מנגנונים שעובדים ומייצרים רווחה אמיתית - אני חותם על מנגנון כזה. אם כל המדינות יחליפו את הביטוח הלאומי והעזרה הסוציאלית במנגנון הסינגפורי - דייני :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(השימוש שלך במילה "עידוד" היא די understatement). אין לי שום ויכוח עם תגובתך האחרונה. גם אני לא ליברטן (ובטח שלא סוציאליסט). אני פה רק כדי לטשטש את התמונות הדיכוטומיות שמציגים פה (סוציאליזם זה X, קפיטליזם זה Y) ולהראות שתאור סינגפור כחלום כלכלי *ליברלי* מערבי הוא רחוק מלהיות מדויק. אני לא יודע אם המנגנונים שלהם יכולים להתקיים במנותק משאר החבילה הסינגפורית (שהיא די מבחילה, עפ"י דעתי האישית. אני לא חושב שהייתי רוצה לחיות שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אני לא הייתי תחת הרושם שמדובר פה בדיכוטומיות, ואני לא מקשר בהכרח בין ליברליזם לשוק חופשי. הנה, שני המקומות בהם מונהג השוק החופשי ביותר נמצאים בעצם תחת דיקטטורה (אולי הדיקטטורה המתירנית ביותר הקיימת, אבל בכל זאת דיקטטורה). הרעיון הוא לקבל את העובדה שככל שהשוק חופשי יותר (מבחינה כלכלית, בלי חובת אימוץ כל האג'נדה הליברלית תוך כדי), ומשוחרר ממנגנוני ה''רווחה'' וה''הגנה'' המקובלים כיום, הרווחה הכלכלית עולה (של כלל האוכלוסיה, ובכל פרמטרי הרווחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסיכום: סינגפור היא (מאוד) שוק חופשי משום שהכלכלה המולאמת היא בעלת מאפיינים והתנהגות של שוק חופשי (ניהול ממשלתי יעיל של כלכלה מולאמת). מאולץ משהו. לגבי קבלת ה"עובדות", הרעיון הנ"ל מוכר. לחזור עליו שוב ושוב לא הופך אותו ליותר נכון (או פחות). ברור שהוא נכון כאשר אנו מדברים על העיקרון באופן כללי (אין ספק שבכלכלה העולמית היום, כאשר חוקי המשחק המוכתבים הם X, משתלם לאמץ את חוקי המשחק כדי להתחיל להרוויח). הבעיה מתחילה כאשר מתיחסים אל הרעיון הנ"ל כאל חוק טבע אבסולוטי ומפעילים אותו גם ברזולוציה גבוהה מדי. עשה תרגיל: דמיין לרגע שכלכלת סינגפור איננה מוצלחת ושאל את עצמך את השאלה: "האם לא הייתי קופץ על כל הדוגמאות, שמציגות אותה כדוגמא די בעייתית ל-'שוק חופשי', כמוצא שלל רב?". אני מנחש שכן. לגבי איכות חיים - אני בכלל הייתי מעדיף את זו של אמסטרדם הולנד, ציריך שוויץ או ונקובר קנדה. עם הסינגפורים הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלכלה בסינגפור רחוקה מלהיות מולאמת - אתה מגזים ומקצין, וחבל. יש מס' חברות מולאמות, אבל אפילו הן מתנהגות כמו חברות בשוק הפרטי (לא בהיבט של תחרות, כי אין כזו, אולם בהיבט שהן נמדדות בצורה האובייקטיבית ביותר - המאזן והיעדים שלהן). עדיין יש לזכור שבשקלול כל הפרמטרים שמודדים חופשיות שוק, למרות מעורבות הממשלה בתחומים מסויימים, היא מדורגת שניה בעולם (די קרובה לראשונה). סינגפור היא מדינה צעירה יחסית, ואם להאמין למודלי התפתחות הדמוקרטיה, זו עתידה להגיע גם לשם לבסוף, עם התעבותו וגידול בהשפעתו של המעמד הבינוני שהוא תמיד הנהנה העיקרי מהרווחה, ויש סיבה להאמין שמשאבי האי הדלים והתחרות הקשה, כולל "התבגרות" האזרחים שיקחו יותר אחריות כלפי גורלם, יורידו את מינון ה CPF ותחומי מעורבות אחרים. עם ביטויים כמו "חוק טבע אבסולוטי", "רזולוציה גבוהה מדי" ו"חוקי משחק מוכתבים" אני לא יכול להתדיין (גם מפני שאני לא ממש מבין אותם). אם תרצה - אתה מוזמן לפרט בתגובה הבאה. לגבי העדפתך למגורים במקומות מסויימים: נדמה לי שזו העדפה תרבותית דווקא (ואולי קצת קשורה לנוף), ולכן אינה ממש קשורה לנושא הדיון, ואפילו אנקדוטלית אינה מהווה הוכחה לדבר. כנראה שאם הייתי מדבר כאדם שרוצה עבודה, ובעל אורייינטציה תרבותית מזרחית (או נייטרלית, אם יש דבר כזה), סינגפור היתה אחת המקומות הראשונים בהם הייתי מתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם להאמין למודלים של התפתחות הדמוקרטיה" ואם לא להאמין? עתה סינגפור אינה דמוקרטיה, בוודאי לא מדינה חופשית אצל פינושה בצילה מעמד הביניים שנהנה מהכלכלה לא הביא חופש לאף אחד חוץ מלמעמד הביננים ש.... טוב לא נכנס ללופ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'ילה אינה דמוקרטיה כיום? פינושה לא נשפט? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |