 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה בסטטיסטיקה היא ''רק'' הקשר למציאות. אין שום דבר בה שמעיד על סיבתיות בין גורמים, רק סבירות. מספיק שמייצר הסטטיסטיקה טוען כי יש אחוז זעיר לאפשרות אלטרנטיבית, שאז הרי הוא אומר שאין באפשרותו לנבא מה יהיה התוצר מההתרחשות או מההקשר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק שמייצר הסטטיסטיקה טוען כי יש אחוז זעיר לאפשרות אלטרנטיבית, שאז הרי הוא אומר שאין באפשרותו לנבא מה יהיה התוצר מההתרחשות או מההקשר." אתה טוען שיש בעיה אינהרנטית בסטטיסטיקה, ובעצם על כל מדע שפועל על הסתברות. כל מדע *אמפירי*. פיזיקה, כימיה, ביולוגיה - הם כולם מדעים שבהם יש התוצאות הכי חשובות כוללות סיכוי לא-זניח לטעות. בכלל, מה זה "אחוז זעיר"? אולי כולנו חיים במכונה, והשם האמיתי שלי הוא בכלל 'חיים'? לפי השיטה הזו, רק מתמטיקה טהורה היא מדע אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא "טוען" ולא "מנחש" , "חיים!!!". אני מצביע על הרעיון הפשוט שסטטיסטיקה מתארת את המציאות כמו הרבה שפות אחרות, ובינהן מתמטיקה. ההבדלים בין התיאורים השונים של המציאות ע"י שפות שונות ניתנות להבחנה. במיגבלות הסופסטיות הידועות, ניתן לומר שבתיאור של הסטטיסטיקה של המציאות יש קושי (שיכול להיות יתרון מהביטים אחרים כמו למשל "גמישות" או דינמיות של התיאורים) בהקשה אל המציאות או ממנה. מספיקים הרעיונות הסותרים בחלקם של "תוקפים חיצוני ופנימי" כדי לראות את העניין. עצם העובדה שסוגים שונים של תוקף לדבר אחד יכולים לתת עוצמות (חיזוקים) בכיוונים הפוכים זה מזה כדי לחזק את ה"טענה" שלי ( ..ושוב, "חיים") שהססטיטיקה כושלת במהותה לקרב בין העולם הפנימי שלנו ,שאיננו נגיש ובין המציאות. ...ותודה להורי שהביאוני עד הלום... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |