 |
|
 |
||
|
||||
 |
עזוב, חבל על ההתלבטויות. תטיל מטבע. לא כולן אותו דבר. ההיפך, זו החלטה קריטית. אבל ממילא אין לך איך לדעת, וממילא תוך 3 שנים אתה מועד לשנות את טעמיך. בסוף הרי תהיה מאושר או אומלל, בהתאם להאם אתה נוטה ממילא להיות מאושר או אומלל. בסוף תאכל את הלב על בחירתך או לא, בהתאם להאם אתה תמיד אוכל את הלב או לא. הנה אני למשל, מתחיל או-טו-טו ללמוד לתואר שני באוניברסטית חיפה. היום אני כבר די משוכנע שזו היתה בחירה מוטעית, ולא מתחרט עליה לרגע. זה לא אני, זה החיים לא הגיוניים. אז לפחות תחסוך לעצמך את כאב הלב של שלב ההתלבטות. אלא אם כן, כמובן, אתה מאלה שההתלבטות עושה להם טוב, וגם זו בעיני גישה בריאה. אם כך, הרי שלפניך תקופה מאושרת של חוסר שינה עד שתיאלץ לחתוך. בילוי נעים, ושלוש-ארבע שנים פוריות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת גישה פטליסטית נורא, אתה לא חושב? נכון הוא שהחיים זורקים אותך לכאן או לשם, ושתמיד אתה מקבל החלטות על סמך מידע מצומצם (והרבה פעמים מוטעה), אבל זה לא אומר שאין לאדם שום אפשרות להשפיע על גורלו. אם אתה אוהב תואר פרקטי, יש סיכוי ניכר שהטכניון עדיף לך על האוניברסיטה העברית. אם אתה דווקא מתעניין במחקר, יכול להיות שההפך הוא הנכון. אם אתה אוהב לקרוא הרבה ולכתוב המון, מדעי הרוח יתאימו לך יותר. בקיצור, אתה לא חושב שכדאי לפחות לנסות לגבש תמונה מציאותית ככל הניתן של החוגים השונים באוניברסיטאות השונות לפני שמקבלים החלטה? זה לא יכול לשנות אפילו קצת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |