|
||||
|
||||
נתחיל במושגים לאומיות ולא לאומנות (בהקשר של תופעה חברתית אידאולוגית החל מהמאה ה 19) אנכרוניזם - http://en.wikipedia.org/wiki/Anachronism. מדוע אני טוען שאתה משתמש במושג סוציאליזם באופן אנכרוניסטי? אתה מטיל לתוכו משמעויות שתקפות לויכוח קפיטליזם/סוציאליזם מסוף המאה ה20 (ועד תקופתנו) שלא ממש קשור לעולם המושגים שנלווה אליו בתקופות קודמות. טוב, האמת שהיה לי עוד מה להוסיף אבל אין לי מושג מהי "העריצות הסוציאליסטית", מכאן שכל תשובה שלי תהייה קצת לא לעניין.אולי תרחיב ותפרט מה זה ואיפה היה משטר שכזה? ותחושת בטן נוספת. אתה משתמש בהבדלה בין משטרים של "הימין" לכאלו של "השמאל" במסורת שהיתה מקובלת על מדעי המדינה\חברה של ארה"ב בשנות השישים. הבדלה בין משטרים טוטליטריים לאוטוריטריים (ולא סתם משטרים בדרום אמריקה מצאו את עצמם בחוץ אצלך) שנועדה להכשיר את הקשרים של ארה"ב אם משטרים לא כל כך נחמדים בשעה שהאויב הגדול - הקומוניזם הינו מוקצה (ונראה לי שאין הבדל משמעותי בין השימוש שאתה עושה בסוציאליזם, לקומוניזם שלהם) |
|
||||
|
||||
לדעתך, אין הבדל בין משטר טוטליטרי ואוטוריטרי? |
|
||||
|
||||
אלו שתי מילים שונות לגמרי חייב להיות הבדל. וברצינות, כל ויכוח על ההבדל בין משטר אוטריטרי לטוטליטרי הופך בסופו של יום לויכוח סמנטי. בתור אחד שמגיע מעולם המחשבה של היסטוריה אני לא ממש חש צורך בהגדרות הברורות והכוללות של מדעי המדינה. רק כדוגמא קלאסית: מקובל לתאר משטר טוטליטרי כמשטר שבין השאר מנסה לשלוט (וכדי למנוע ויכוחים סמנטים בכוונה השימוש בפועל לשלוט ולא בפועל להשפיע או לעצב) באספקטים השונים של החיים האזרחיים (ככה אם אינני טועה מלמדים במערכת החינוך) רק שישנה בעיה קלה ההגדרה לא תקפה לגרמניה הנאצית ולא לאיטליה הפאשיסטית (בשתיהן לא היתה כמעט התערבות של מנגנון המדינה בחיי הפרט מעבר למספר אפיזודות קצרות מועד). |
|
||||
|
||||
א. לא, אני לא סבור שאני מבלבל בין ''לאומיות'' ו''לאומנות.'' אמנם לרוב קשה למצוא פוליטיקאי ''לאומי'' שאין בעמדותיו טעם-לוואי של לאומנות או ג'ינגואיזם, ובכל זאת. ב. ולא, אינני משתמש במונחים סוציאליזם וקפיטליזם במונחים של היום תוך התעלמות מההקשר הספציפי שלהם בתחילת המאה העשרים. אמנם הידע שלי על דקויות הצייטגייסט של לפני מאה שנה מוגבל, ובכך יש סכנה להסתננות אנכרוניזמים, אך אני סבור שאני מתייחס לתקופת ''תור הזהב'' של הסוציאליזם (נאמר, מהעשור השני עד העשור השביעי למאה העשרים) בתוך הקשר המשמעויות של אותה תקופה (ולמעשה, בעיקר בעקבות קריאה בכתבים מאותה תקופה). אני סבור שאתה צריך לנמק את האמירה שלך באופן מעט יותר משמעותי, משום שכהוותה היא לא יותר מאינסיניואציה סתמית. ג. ''העריצות הסוציאליסטית'' הקלאסית היא כמובן ברית המועצות. ד. ''ותחושת בטן נוספת...'' אנא הבהר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |