|
יש פה 2 תת-שאלות: א. האם אנשים חשים הזדהות עם מדינתם, והאם הרעיון האולימפי הוא רעיון מוצלח לתת ביטוי להזדהות זו תוך שמירה על ערכים של הוגנות, אחווה אנושית, אי-אלימות וכו' וכו'. אני מתאר לעצמי שפה אין מחלוקת, ולכן לא כדאי לשנות את מתכונת האולימפיאדה.
ב. למה אנשים חשים ככה. כהצעה ראשונית, הייתי אומר שאנשים מחפשים להזדהות עם הדומה להם והקרוב להם. אנשים מחפשים דימיון וקרבה תחילה על בסיס תרבותי ואחר כך על בסיס חברתי, ולפעמים (למרבה האבסורד) על בסיס גאוגרפי. ברור (לי לפחות) שכיום לשני אנשים בני אותה מדינה ולאום יש בסיס תרבותי וחברתי משותף הרבה יותר משמעותי מאשר לשני אנשים בני אותו המעמד או אותו המקצוע. אולי יותר מובהק אם נציג את זה על דרך השלילה: כשאני אומר "דימיון וקרבה", אני מתכוון לההפך מזרות. אדם מלאום/מדינה אחרת כמעט תמיד יהיה זר בעיני הרבה יותר מאדם מלאום/מדינה שלי, אפילו אם האחרון רחוק יותר ממני במובנים חברתיים אחרים. בתקופות אחרות בהיסטוריה, היו קריטריונים חזקים יותר לבסיס תרבותי חברתי משותף (למשל דת) אבל דווקא היום זה לא ככה.
מן הסתם צריך לפזר disclaimerים בשפע, זה הולך בלי להגיד.
|
|