בתשובה לברקת, 06/08/04 21:06
למה אתה כותב סיפורים עצובים? 238653
"...ולמדינה יש חלק מרכזי, אם לא מכריע, בעיצוב האתוס של אזרחיה..."

האמנם? לי נדמה שהמדינה הייתה *רוצה* שיהיה לה חלק מרכזי בכך והיא, במקרים רבים, עושה מאמצים ניכרים (בלא הצלחה יתרה - לפחות לא במדינות חופשיות) לנתב את העיצוב הזה אבל לטעון שהמדינה היא המקור לאתוס הזה, או שאתוס כזה לא יתקיים ללא מדינה זה ממש לא נכון. לא זכור לי שהיהודים בגולה, למשל, "חונכו" על ברכי האתוס היהודי באמצעות המדינות בהם הם ישבו. לא נראה לי שסיפורים כמו חטיפת ילדי תימן או מעורבות השב"כ ברצח רבין הומצאו במשרד ההסברה.

"אבל זה מה שקורה בפועל - הנאמנות לדגל מעודדת ע"י המדינה, ההתגייסות לצבא כנ"ל..."

אנשים מרגישים הזדהות עם הקרובים להם והדומים להם, על זה מתבססת הסולידריות הבסיסית של מדינת הלאום. אפשר *לנצל* את זה כדי לגרום לאנשים לעשות כל מיני דברים (כולל שליחתם של צעירים תמימים לשדה הקרב גם במלחמות "לא צודקות") אבל מדובר כאן בתופעה טבעית.
יכולתה של המדינה לעצב את תודעתם של האזרחים היא מצומצמת ביותר, אפילו במדינה טוטליטארית, אילו היה שמץ של אמת בכך אזי היינו צריכים להיות כבר מזמן פטורים מעונשן של תופעות כגון שימוש בסמים או עברות תנועה, לאור מערכת התעמולה המקיפה ביותר שמתקיימת נגדן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים