|
חברות תרופות מנצלות באופן שגרתי את הטריק הבא: סיבוך מסויים מתרחש ב-4% מהמטופלים הנוטלים את תרופה א' וב-3% אצל הנוטלים את תרופה ב'. הטיעון של יצרן ב': שיעור הסיבוך יורד ב-25%. זהו RRR או Relative Risk Reduction. נכון, אבל מעוות את המציאות אם הוא לא נותן את הנתונים המלאים.
האמת היא שמכל 100 מטופלים, אצל 96 לא יתרחש הסיבוך, אצל 3 הוא יתרחש ללא תלות איזו מהתרופות תיבחר ורק אצל 1 מכל 100 יש הבדל. הוא ירוויח מהשימוש בתרופה ב' במקום תרופה א'. זהו ה-NNT, או Number Needed to Treat. הוא חשוב בהרבה. זהו מספר המטופלים שצריכים לקבל את התרופה כדי שהאפקט הרצוי יתרחש אצל אחד מהם. ככל שהתרופה יעילה יותר המספר הוא נמוך יותר. באופן תיאורטי, תרופה בעלת יעילות מוחלטת היא עם NNT=1. במקרה דנן NNT=100.
אם נביא בחשבון שהרבה פעמים מדובר בשיפור ביחס לתרופה קיימת וזולה, כשהתרופה המוצעת היא יקרה בהרבה, נראה שאין מי שיציג את הכשל. תרופות זולות וותיקות אינן מביאות רווח רב ליצרנים, והם אינם שולחים תועמלנים לקדם אותן בטכניקות המוכרות של תשורות קטנות לרופאים או "כנסים", שהם, למעשה, ארוחות ערב מפוארות לקידום התרופה.
|
|