|
||||
|
||||
בביקור האחרון שלי בסאפרי עמדה חבורת נערים מול השטח (זה לא כלוב) של הגורילות, ואני עשיתי תצפית אנתרופולוגית. הגורילות ישבו כשפניהן אל הקהל, והביטו אל הצופים במבט משועמם למדי, כנראה מחכות לאיזה שייר מזון שלא הגיע. בני האדם, לעומת זאת היו חזיון מלבב: הם קפצו, צעקו, שרקו, עשו פרצופים וכל מה שעולה על הדעת בנסיון להוציא מהגורילות איזו תגובה. חשבתי שאם הייתי מבקר מעולם אחר הייתי בטח מנסה לתקשר עם הגורילות ולשאול אותן למה הן לא עושות משהו בקשר ליצורים הרעשנים האלה. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת ? זה הבידור של אחרי ארוחת הצהריים ! פשוט לשבת, ללעוס איזה ענף, ולהנות מההצגה. |
|
||||
|
||||
בת דודתי ביקרה עם משפחתה בפארק הקופים. לאחר זמן בו הקופים פשוט ישבו במקומם וצפו במבקרים היא השתעממה קשות ופתאום נצמדה לגדר וצרחה בחוזקה. אחותה ובעלה קיוו שהאדמה תפער את פיה... לה לעומתם היה נחמד מאד (הבחורה מרצה באחת האוניברסיטאות...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |