בתשובה לעוזי ו., 27/07/04 15:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"עמדתי האישית: אנשים שאינם מכירים בזכויות האדם של בני אדם אחרים, הם עצמם אינם ראויים לזכויות אלה." במחשבה שנייה הייתי רוצה לסייג את המשפט הנ"ל. ברמה התאורטית זו עדיין דעתי וכפי שאמרתי זה לא שונה הרבה מהאמירה "זכויות האזרח של אחד אינם צריכים לשמש לפגיעה בזכויות האזרח של הזולת". אם זה לא הגדרה חד משמעית וניתן להביאה בקלות עד אבסורד, הרי זה משום שכך הם חוקי הדמוקרטיה. תורת חיים היא. כלליה נועדו לאפשר קיום יציב ולא להיות מופת לשלמות לוגית. אחד המסמכים החשובים בתולדות הדמוקרטיה, הצהרת הזכויות של החוקה האמריקנית היא מסמך המלא מונחים דתיים ומיסטיים. (דוגמה: מהי אותה זכות לחיפוש האושר? הרי גם עבד יכול לחפש את עושרו). אלא שבקונטקסט הנוכחי המשפט הזה הוא נטל הקשר ולא רלבנטי. אני הרי טוען שבשאלת פינוי השטחים, כלל לא מדובר בזכויות אדם. המתנחלים המנסים למכור לציבור שפינויים הוא שואה בקנ"מ של אאושויץ, הם המנסים להפיץ את דבר ההבל שזכויות האדם שלהם כוללות את הזכות להתגורר בכל מקום בא"י. למתנחלים כמו לכולנו יש את הזכות להתגורר בכל מקום שהוא שלהם ע"פ חוק המדינה. למדינה יש את הזכות לפנות אותנו בין אם זה לצורך סלילת כביש ובין אם זה משיקולים ביטחוניים-לאומיים. (הרי לא יעלה על הדעת שהממשלה תוכל כל פעם שהדבר נדרש לה לבטל את זכויות האדם של האזרחים, מכאן שזו זכות חוקית רגילה ולא איזושהי זכות יסוד של חרויות הפרט במדינה דמוקרטית). למתנחלים יש את כל הזכות לפעול בדרכים דמוקרטיות נגד ההחלטה (לשלב ידיים בהפגנה, למחות בעיתונים, להשפיע על חברי מרכז ליכוד ולאיים על חכ"י הליכוד שלא יצביעו עבורם). ברגע שהם עוברים על החוק הם אינם אלא עבריינים כמו כל בריון משתולל ופורע חוק אחר. העלבת שוטר והפרעה לשוטר, הרמת יד או דחיפת שוטר בזמן פינוי יישוב, בראיית העולם שלי אינה יותר ממעשה בריונות (אני מדגיש שוטר ולא חייל, כי בזמן האחרון מתקבל הרושם שהמתנחלים סבורים שגם יריקות על שוטרים נכללים בזכויות האדם שלהם (אולי בגלל שחלקם לא יהודים)). בראייה זו גם אין מה לדבר על "שעמדה פוליטית מאוסה היא פשע בר-ענישה?". השלטון סוברני לפנות יישובים משיקולים לאומיים וכלל לא מדובר פה בעונש או בתיקון מוסרי. עמדתם המדינית או רצונם להתנחל בארץ האבות אינה מאוסה בעיני. מה שמאוס בעיני היא הצביעות שבה הם מציגים את עניינם. יום אחד הם מתנחלים על כל גבעה ותל ללא הסכמת הממשלה ולמחרת הם "נשלחו לשם ע"י כל הממשלות". יום אחד הם בעד טרנספר לפלשתינאים (או בעד שלילת זכות הבחירה באמצעות הצבעה שלהם) ולמחרת טרנספר שלהם הוא פשע נגד האנושות. יום אחד הם מתישבים בלב או בסמוך לאוכלוסיה ערבית על אפם ועל חמתם של אלה המזהירים אותם שבסופו של דבר השטחים יפונו ולמחרת הם רואים עצמם נבגדים ע"י העם ש"שלח" אותם. והדבר המרגיז ביותר הן אותן התפרעויות בזמן הפינויים. מחזות סהרוריים אלו של ילדים צווחים הנגררים ע"י חיילות מבולבלות ונביאים בעלי זקן המתנבאים ומתגודדים מול שוטרים דרוזיים. מופעי החוצות האלו מזכירים לי מופעי פאסיון נוצריים בכיכר השוק של ימי הביניים: מלאים שאון ורעש, ומשמעות אין להם בכלל. (האם הם סבורים שאנו כל כך אטומים שאיננו מבינים מה זה פינוי אדם מביתו?). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |