|
||||
|
||||
והפעם: "אבי המשפחה עלה על גג הבית עם חמשת ילדיו, בני שנתיים עד 11. הוא קשר אותם לבלוני גז ופחים של סולר ואיים לפוצץ את הבית." הדרמה נגמרה בשלום: "בצהרים הסתיימה ההתבצרות, והאב שיחרר את ילדיו." וכמובן: "במשטרה שוקלים צעדים נגדו." מי שמשאיר את הילדים ברשותו, מזמין את הטרגדיה הבאה. |
|
||||
|
||||
"הרקע לסיפור הקשה הזה מתחיל כבר לפני 40 שנה.", " "אין להם כסף", סיפרה אחותו, דבורה רגב. "הם חיים מתרומות ומכספי עמותות.", "השקעתי פה את החיים שלי. אם הייתי יודע שיפנו אותי לא הייתי נותן את החיים שלי בשביל הבית.", "על המעשה הנואש שביצע אומר רגב...", ""המשפחה נואשת", אומרת דבורה", "המשפחות הינן משפחות בעלות רקע סוציו-אקונומי קשה ומפרנסות בקושי רב את ילדיהם", "מתייחסים אלינו כאילו אנחנו מחבלים ולא בני-אדם.". ואיך אפשר בלי כותרת המשנה: "האב ל-ynet: "אני לא אדם אלים, מקווה שלא אאלץ לעשות זאת שוב". נשבר הלב. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא רוצה להכנס לדיון על זכויות בקרקע של אנשים שגרים כבר 40 שנה ללא רשיון על אדמה של מישהו אחר. זאת לא הנקודה כאן. הנקודה היא הנכונות של אדם להקריב את ילדיו על מזבח מאבקו. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא בטוח שלמישהו מאיתנו יש איזשהו מושג לגבי נכונותו של אותו אדם להקריב את ילדיו על מזבח מאבקו, והאם היא גבוהה או נמוכה מהנכונות של אדם אחר(1) להקריב את ילדיו על מזבח מאבקו. במילים אחרות, אנחנו לא יודעים אם בכלל עלתה על דעתו האפשרות לממש את האיום. ___ (1)לדוגמא, איך אבא שלך קיבל את עובדת היותך קצין בגולני? |
|
||||
|
||||
הנכונות שלו לבצע לא ידועה, הנכונות שלו לסכן את ילדיו ידועה. (לקשור ילדים לבלוני גז ולשפוך על עצמו חומר דליק) אבא שלי רצה שאלך לעתודה האקדמאית. אני לא רציתי. |
|
||||
|
||||
הנקודה (שאני רציתי להעביר, לפחות) היא שהתקשורת, במקום לדבר על הנכונות של אדם להקריב את ילדיו (ולא משנה לאיזו מטרה) מדברת על האומללות של אותו אדם, וכמה שהוא מסכן. משום מה כשזה מגיע ל''מצוקה כלכלית'' אותו אדם אינו פושע מתועב, בניגוד לכמה אנשים אחרים שלא היססו להפגין זילות של חיי הילדים שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |