 |
|
 |
||
|
||||
 |
רבי יוחנן בן זכאי, בצאתו מירושלים בראש שתי אוגדות משוריינות ... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע הוא יצא בארון מתים, ובמקום להלחם הוא הלך לפגוש את הנציב הרומי. זה יפה שאתה מנסה להפוך אותו לאיש צבא. זה מראה על יצירתיות ודמיון מפותח 1. בכל אופן, הדוגמה של בן-זכאי היא דוגמה יוצאת דופן לכך שנסיגה מאדמה - ואפילו אדמה קדושה - לא מעיד על אי-אהבת האדמה. בייחוד כשהנסיגה היא במסגרת חשיבה קדימה, על העתיד. 1 או על הזיות. אני אשאיר לשאר עדר האיילים להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיעקב ניסה לרמוז שלרבי יוחנן לא היתה ברירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן? ברור שירושלים הייתה נכנעת בסופו של דבר, אבל אף אחד מתושביה לא היה מוכן (על רקע אידאולוגי) לצאת. למעשה היהודים התכוונו לפגוע בכל מי שהתכוון לצאת. אם כבר, נדמה היה שלרבי יוחנן לא הייתה ברירה אלא *להישאר בתוך החומות*. זה שהוא היה מתוחכם וכן הצליח לצאת זה כבר בזכות עצמו. על מי (או מה) ניתן לומר שהוא כפה על רבי יוחנן לצאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאר הרעות החולות שמצור על עיר גורם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפן כפה. כדברי המשורר: הכפן הקטן שכח לסגור הדלת כך ברח בן זכאי מכוסה מחצלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא זכאי! הוא זכאי! הוא זכאי! בן זכאי זכאי. תפורק המחלקה היהודית בשב"כ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הוא לא היה האדם היחיד בירושלים, נכון? ולא היו עוד אלפים שעזבו את העיר, נכון? ואם עוד מישהו היה עוזב, הוא לא היה הולך להפגש עם הנציב הרומי 1, נכון? 1 להפגש עם האויב תחת אש - נו נו נו, בן-זכאי, נו נו נו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח שהאיש שהציל את האוד הגוסס של היהדות נצרך להתחזות למת כדי שיוכל להקים את הישיבה ביבנה. ככל שהדבר נגע ל"אוהבי ירושליים" (השוה: "מנהיגות יהודית") של אותה תקופה היה עליו למות מות גיבורים למען המלחמה חסרת הסיכוי שלהם. צרוף נאה של אהבת אחים עם חשיבה לטווח ארוך. אני בטוח שאיתמר בן-גביר שלהם הסביר להם כי כל הצרות אינן אלא פעמי משיח, וככל שהמבחן חמור יותר כך גדלים הסיכויים שהישועה השלמה עומדת בפתח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, אני מהצד השמאלני פה! אני הסכמתי עם העמדה שהצגת עכשיו כבר משהוזכר בן-זכאי (ובעצם, אפילו לפני)! לי *ברור* שהיציאה שלו מירושלים הייתה מעשה אמיץ וגאוני, שהציל את העם, הדת והתרבות היהודיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר לגמרי, אבל כמדומני בשעת המצור על ירושלים הגליל עדיין היה מיושב ביהודים (למרות ששם המרד נפסק עוד קודם). אני גם חושב שלכל אורך תקופת בית שני עדיין היו יהודים בבבל. כך שלשמור את יבנה למשך עוד 60 שנה, עד שיגיע בר-כוכבא וירכב על אריה זה אולי מעשה אמיץ, אבל להגיד שהוא הציל את העם, הדת והתרבות היהודיים - נראה לי הסחפות קלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, היו יהודים במספר מקומות בלבד (שלושה?) ורק ירושלים הייתה ריכוז התיישבותי גדול. חוץ מזה, העניין לא היה לשמור את יבנה, אלא לבנות מרכז רוחני חדש. לפתוח שרשרת מאורעות שסיומה - הסידור. שילוב של טקסט וריטואל ששימר את התרבות היהודית, ואת הגדרת היהודים כעם אחד מפוזר בגלות במשך כמעט אלפיים שנה 1. וכמובן שאת הצלת העם בכל מקרה אי אפשר לייחס לבר-כוכבא... 1 בן-זכאי לא היה הראשון שהבין את חשיבות השילוב טקסט-ריטואל. הראשון שעשה זאת היה עזרא, עם טקס הקריאה בתורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר כל כך את פעלו של בן-זכאי, ולכן קשה לי להגיב על זה (פרט לתגובות הרגילות: "אתה טועה! איך אפשר להגיד דברים כאלה בכלל?" ו"פחחחחח"). לגבי מספר המקומות המצומצם - אני לא זוכר בדיוק מה נשאר אחרי המרד, אבל לפניו היו יהודים בחלקים ניכרים מהארץ. היו בגליל במספר ערים, היו בגולן, היו בירושלים, היו ביהודה באופן כללי, והיו גם לאורך החוף (לדוגמה בקיסריה, שם התנכלות של הלא-יהודים ליהודים היתה אחד הזרזים למרד). מאחר וממלכת הורדוס הגיעה גם לסוריה, לא מן הנמנע שגם בסוריה היו יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה, על-פי יוספוס, היו גם היו אחרים שניסו לעזוב את העיר. חלקם נרצחו ע''י הקנאים וחלקם נתפסו ע''י הרומאים. נדמה לי שחלק מהם הרומאים החזירו בחזרה לעיר, אני לא בטוח בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוחנן בן זכאי הכיר בחורבן ובכך שמדובר בסוף תקופה ויש לדאוג לתקופה הבאה. האם הגענו ליאוש בסדר גודל כזה? ובעניין הדמוקרטיה - שימו לב לשאיפה לשלטון חזק "שיעשה סדר" העולה מתוכניתו של הכט "בין כרכור לסינגפור" - האוייב האמיתי של הדמוקרטיה הוא האנרכיה במסדרונות השלטון שמצמיחה כמיהה כזו - על שאר הסכנות מימין ומשמאל אפשר לגבור בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. מי היה מאמין! אני מסכים עם יעקב! כבר קרה שיעקב הצהיר שאני מסכים איתו, אבל זו הפעם הראשונה שגם אני מסכים שאני מסכים איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב צריך להיות ממש רע כדי לוותר על מקום קדוש כמו ירושלים. המצב שבו אנחנו נמצאים (כבר לא מעט שנים) עשוי להיות מספיק קשה כדי לוותר על מקום פחות קדוש, כמו... כמו... כמו... רצועת עזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלים אכן קדושה יותר מרצועת עזה, שכן בירושלים ניתן לאכול קדשים קלים ומעשר שני. א,ו עשר קדושות הן: ארץ ישראל, מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה--שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות. א,ז עיירות מוקפות חומה, מקודשות ממנה--שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו; יצא, אין מחזירין אותו. א,ח לפנים מן החומה, מקודש מהן--שאוכלין שם קודשים קלים, ומעשר שני. הר הבית, מקודש ממנו--שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם. החיל, מקודש ממנו--שאין גויים וטמא מת נכנסין לשם. עזרת הנשים, מקודשת ממנו--שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל, מקודשת ממנה--שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם, וחייבין עליה חטאת. עזרת הכוהנים, מקודשת ממנה--שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צורכיהם, לסמיכה ולשחיטה ולתנופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הר הבית בשליטה פלסטינית כמעט מוחלטת (לפעמים הם מרשים לנו לעלות עליו קצת אחרי שהם זורקים לבנים על היהודים שנמצאים ליד הכותל), וגם שאר העיר העתיקה לא ממש בידינו, למרות שרשמית היא כן. אני לא רואה סיבה אמיתית, פרט לחמדנות פלסטינאית, לוותר על ריבונות בהר הבית 1. ההרס והחורבן שנגרם מתחת להר הבית (באזור שמי יודע בכלל כמה היסטוריה יהודית הוא מכיל) רק בגלל שלנו לא נעים לעצבן את המופתי של ירושלים הוא מזעזע. אפשר יפה מאד לשמור על הר הבית שלנו, ולא לעצבן את העולם המוסלמי (מה, אין ישראלים מוסלמים שיכולים לדאוג לאינטרסים המוסלמים במקום *בלי* לרמוס את האינטרסים היהודיים?). 1 או שנרשה לסעודים לפתוח שם שגרירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן המדובר במקום פלסטינאים עמדו שם רומאים, שבנחמדותם לא זרקו אבנים על הכותל 1. 1 גם כי הם היו יותר משוכללים, וגם כי לא היה שם אף אחד 2. 2 מצד שני, אולי הם שחקו "קרוב לקיר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ממתי תחילת פתיל צריכה להפריע לי לדבר לא לעניין? בכל מקרה, הטריק ב"קרוב לקיר" הוא להשתמש באבנים לא עגולות, ולזרוק אותן באלכסון. ואם הייתי מגלה את זה בכיתה ג' ולא בכיתה י"א, הייתי המלך של כל השכונה בקרוב לקיר, וכל החדר שלי היה מלא בגוגואים1 עד היום. 1 מה שמראה כמובן שאני כבר מזמן ויתרתי על ירושלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |