|
זה נכון, רק שנוסף פן נוסף - המשיחיות. היה היו שלושה צדיקים בראשית דרכם, מנחם מנדל מוויטבסק, אברהם מקאליסק ושניאור זלמן מלאדי. שני הראשונים זנחו את חסידיהם ועלו לארץ כאקט משיחי. דווקא שינאור זלמן החליט להישאר בגולה ולטפח את הקהילה (והחסידים של השניים האחרים). הוא העדיף את המציאות העכשווית על פני רעיונות משיחיים. התוצאה היא - שניאור זלמן מייסד את החסידות הגדולה בעולם - חב''ד. כך שחב''ד נולדה דווקא כאנטי תזה למשיחיות. האדמו''ר האחרון, הוא זה שהעצים את הפן המשיחי. נתפתחה סביבו פולחן אישיות של ממש. ואת זה הרב שך לא היה יכול לסבול. בסופו של דבר, היריבות בין החסידים והמתנגדים התעמעמה עם השנים. יש להבין את הרתיעה של הרב שך דווקא מהרבי מלובאוויטש, בעיקר מסלידתו של הרב שך מכל פולחן האישיות סביב הרבי מלובאוויטש. ( - היה האדמו''ר השביעי בשושלת ועל פי המסורת שאחזו היה לו תפקיד משיחי בשל כך. - מנהיגם של כלל ישראל על פי תפיסתו ולא רק של עדה חסידית)
|
|