בתשובה לאריה מבויית, 27/07/04 1:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לא הייתי מייעץ לאף איש כלכלה או לקובע מדיניות להשקיע את כספו, ואפילו לא את כספי הציבור, על בסיס ההנחה שבענף הבנייה והחקלאות יעבדו רק (או כמעט רק) רווקים החוסכים ללימודים." מדוע נדבקת דווקא לעניין החיסכון ללימודים? זאת רק דוגמה. צא ובדוק כמה בעלי משפחות הופכים המבורגרים במקדונלדס. כמה עובדים במלצרות? וכמה בתור שליחים? לא נראה לי שתמצא הרבה, למרות שאין עובדים זרים בענפים הללו. עבודות כאלו, בדומה לערבוב הטיח אינן דורשות הכשרה או נסיון ומכאן שמתאימות לאנשים צעירים שאינם, בדר"כ בעלי נסיון או הכשרה, גרים אצל ההורים או עם שותפים ומכאן שמוכנים להסתפק בשכר נמוך. העובדים הזרים מתחרים בראש ובראשונה עם המגזרים הנמוכים (מבחינת דרישות השכר) יותר של שוק העבודה. העובדה שחלקם (הקטן לדעתי) נשואים איננה מעלה או מורידה דבר. "ומה עם הצעירים שהחליטו למרות מה שאמרתי להקדים עבודה ללימודים אבל על פי כישוריהם (ידיעת השפה והשכלה) יעדיפו עיסוק יותר קל ומענין מעבודת בנין כשהשכר בבנין או חקלאות הוא 800 דולר לחודש (על פי הדוגמא שהבאתי בתגובתי הקודמת) וכאשר בעיסוקים אלטרנטיביים ניתן להשתכר יותר מסכום זה?" ומה עם בעלי המשפחות? להם לא מגיע עיסוק אלטרנטיבי קל יותר? האם גם שם לא יוכלו הרווקים והזוגות הצעירים להביס אותם בקלות בתחרות על המשרות? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |