 |
אכן מאמר מצוין, מרתק, כתוב היטב. נכון בכל מילה? נראה לי שלא. יש לפחות 6 נקודות חשובות יותר או פחות שבהן לדעתי אינו מדייק.
1) הוא קובע שהמתנחלים הם היום תנועה קטנה ושולית שרוב הציבור מתנגד לה. לדעתי התיאור הנכון הוא: אחת מהתנועות החזקות ביותר בצבוריות הישראלית. היא שואבת את כוחה לא רק מהמספרים אלא בעיקר מהקנאות של חבריה המסורים. רוב מוחלט של הציבור אינו עויין אותה. חלק גדול מהציבור אוהד אותה למרות שאינו שותף למטרותיה וחלק אחר אדיש למטרותיה אך שמח לשתף אתה פעולה במלחמתו באליטות.
2) הוא מתעלם מהצד החרדי של הראי"ה. גם אם הציבור הדתי-לאומי היה נשאר דבק בערכיו של הרב קוק האב, החילונים לא היו יכולים להסתדר איתם אלא בתור מיעוט זעיר.
3) ההנחה ש"עלמא" ו"אלול" שקולים כנגד מערכת החינוך המתנחלית-מפדלית-חרדלית נראית לי משאלת לב.
4) המחשבה שאפשר להפריד בין ההתלהבות והמסירות הרוחנית לבין המטרות הלאומניות-פאנאטיות של המתנחלים היא בבחינת טעון הוכחה גדול (וראה את מידת ה"מסירות" של אנשי מימד).
5) "נכות רגשית ועצירות מינית" - כל זה מנין? לא נראה לי שיש לצעירים אלו בעיה להשתלב בטיולים שלאחר השחרור של שאר בני גילם.
6) הוא כותב שאנשי העלייה הראשונה היו דתיים. אותם "דתיים" תוך 20 שנה חדלו לשמור שבת וכשרות מבלי שמישהו יפצה פה ויצפצף. הם ככל הנראה היו יהודים מסורתיים ושומרי מצוות כמו רוב יהדות מזרח אירופה. דתיים במובן החרדי הם לא יכלו להיות, שכן החרדים התנגדו בנחרצות למפעל הציוני.
ובלי קשר - אפרופו דברים ראויים למעמדו ומקומו של אדם, האם אני היחיד המתרגז מן העובדה שיו"ר הכנסת ריבלין רואה לעצמו רשות לפגוע ולטרטר אלפי אזרחים שכל עוונם הוא שנקלעו להפגנה פוליטית שהוא חפץ ביקרה? האם כל מחאה בישראל חייבת להיות על ראשם של אנשים שכלל אינם קשורים לעניין והאם הדבר מותר לכל אדם ללא קשר למעמדו?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש