בתשובה לדב אנשלוביץ, 17/05/01 22:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא גלשתי, ניסיתי להסביר מדוע אפשר ללמוד מהדוגמא היפנית, אף שורה לא מיותרת. "לבנות משטרים אוהדים במקום הקיימים ולא לספח את השטח" זו בדיוק המטרה שהייתה אמורה לעמוד לנגד עיננו באמצע שנות השבעים. האפשרות של שליטה צבאית על אוכלוסיה אחרת לאורך זמן לא קיימת עבור מדינה דמוקרטית. עבור סדאם חוסיין, אסד וערפת(ראו הוזהרתם!!) - כן. או שאתה מגרש אותם או שאתה מביא אותם לצד שלך על ידי דמוקרטיזציה. הדוגמא של גרמניה מראה כמה אפשר להתעלם מ"שייכותו" של עם אחד (המזרח) לעם אחר (המערב). הדוגמאות האיטלקית והיפנית מראות שזה אפשרי אפילו באוכלוסיות שלא ידעו דמוקרטיה מעולם. גרמניה-צרפת מראה דוגמה לאוכלוסיות שהיו אויבות ושנואות בלב ובנפש, ומקיימות גבול משותף ופתוח וחיות בשלום בשלווה, וזאת מתוך היותן דמוקרטיות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |