|
||||
|
||||
מישהי שהכרתי לפני כמה שנים סיפרה לי שכשהיא היתה ילדה קטנה, היא הבינה בשלב מסויים מאביה, שחזה גדול לאישה זה דבר טוב. לאחר שהיא שאלה את האב מהו הגבול הרצוי, מתח הוא את שתי ידיו בניצב לגוו ועשה כאילו מנסה הוא להפגישן - לשוא, ואמר "בערך ככה, כשהידיים לא יכולות כבר להפגש". לכשבגרה הילדה והפכה לנערה, לא הגיעה היא למימדים הרצויים, אך ניכר היה כי היא הפנימה את הדברים ויישמה אותם בהצלחה בולטת (הוכחה ללמרקיזם?). ומדוע כל זאת ולמה כאן? משום שהאב הוא האחראי העיקרי לחישובים האקטואריים שציינת. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר "הצלחה בולטת" אתה מתכוון פשוטו כמשמעו? |
|
||||
|
||||
אכן היו בליטות ניכרות (ונאות). |
|
||||
|
||||
האם ניתן, אם כך, לקבוע כי ע"פ המדגם שבידינו בנותיהם של אקטוארים הן בעלות חזה גדול? (פעם מישהו סיפר לי שהסיבה לכך שבחישוב השונות במדגם מחלקים ב (N-1) ולא ב N היא למנוע מסטודנטים לעשות חישובים סטטיסטיים על מדגם קטנטן). |
|
||||
|
||||
1) זו אכן הערכה מקובלת בקרב חוגים אלו. החשש הוא, כפי שנשמע לא פעם בפורומים סגורים מפי אישים בולטים בקהילה, שהפרזה זו תבוא על חשבון הדורות הבאים, בכלותה משאבים גנטיים מוגבלים, מה שיאלץ את בנות (ובני) הדור הבא להצטמצם לB ואולי אף לA. ימים יגידו. 2) וואלה? אני דווקא מחלק בN. |
|
||||
|
||||
תלוי אם התוחלת נתונה מראש או לא. |
|
||||
|
||||
אכן (http://davidmlane.com/hyperstat/A16252.html). עכשיו אצטרך לשנות את כל מה שעשיתי עד היום (: |
|
||||
|
||||
יש סיבות לכך שמחלקים ב-N או ב-N-1, וכל מי שלמד קורס מבוא לסטטיסטיקה וגם הפנים את מה שלימדו שם אמור לדעת את זה. אני אחסוך לכם את ההסבר ואספר לכם סיפור: חבר שלי למד פיזיקה. במעבדות הוא ערך כל מיני ניסויים, והיה אמור לכתוב בדו"ח המעבדה את ממוצע התוצאות וסטיית התקן שלהן. לרשותו עמד מחשבון שהציע לו מבחר של שתי סטיות תקן: "סיגמה N" וגם "סיגמה N-1". אותו חבר נהג לחשב בכל פעם את שתי הסיגמות, ולבחור תמיד את התוצאה הקטנה מבין השתיים. ואם זה לא מצחיק אתכם, אז לדעתי יש לכם בעיה. ---------------------------- |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |