 |
|
 |
||
|
||||
 |
מלחם האוהבים- טעמת ושבעת ומיין הידידות- לגמת לרוויה ואלוהים ברכך בכל אשר אדם יברך אך בידינו- הכוס נותרה ריקה ועיננו בוהות- בבגדייך הפשוטים המכסים כעת את דפי העיתון הבנה קודרת חודרת אל הלב ליבנו יודע כי זהב פעימותינו הוא זהב ירושלים, הוא זהב עפרך. . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אז היתה לו הצתה קצת מאוחרת, אז מה, לך זה לא קורה אף פעם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב חייה היו בצפון תל אביב. נקברה במושבה כנרת (קרוב לקבוצת כנרת בה נולדה). כמה פעמים בכלל היתה בירושלים? ובכל זאת, בגלל שיר אחד בסך הכל, "זהב ירושלים הוא זהב עפרך". הזהב של כיפת הסלע, זאת אומרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |