בתשובה ליעקב, 20/07/04 19:50
חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגדלנו עמי ארצות. 234719
לפני שנים הגעתי כנציג של מקום מסויים, לנחם וגם למסור תרומה כספית שנאספה, אל זוג צעיר שאיבדו בשריפה, בביתם, את שני ילדיהם הקטנים (המקרה הנורא הזה התפרסם אז בכל אמצעי התקשורת). הם סיפרו שבימים שלאחר השריפה הגיעו לביתם כמה רבנים ואמרו להם, איש איש בתורו, כי ילדיהם נשרפו חיים משום שמשהו היה לקוי במזוזה שעל דלת ביתם.

לא הבנתי את זה אז ואינני מבין גם כיום, לא את האמירה עצמה ולא את האכזריות הבלתי נתפסת המביאה רבנים להגיד דברים כאלה בעצם ימי האבל והזוועה. גם הם עצמם, למרות ששניהם היו דתיים ולמרות שהבעל, עד כמה שאני זוכר, למד שנים בישיבה - לא הבינו איך אותם רבנים יכלו לדבר כפי שדיברו. הכאב הזה נוסף על כאב השכול עצמו.
חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגדלנו עמי ארצות. 234723
אז יש אנשים טועים ויש חסרי טקט.
וייתכן שדבריהם הוצאו מהקשרם.
שמעתי פעם את יפה דרעי מוכרת פסוק שאם אומרים אותו כל בוקר לא יאונה לך כל רע במהלך היום. אני מניח שאם מישהו יעשה כדברי יפה דרעי ויקרו לו 4 אסונות הוא יסיק מכך שהוא מאחזת את העיניים. ואף על פי כן מאוד ייתכן שהוא ימשיך להגיד את הפסוק כל בוקר כי ראוי לאדם לאמר פסוקים ללא קשר לשאלה אם הם שומרים עליו או לא.
חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגדלנו עמי ארצות. 234731
רק עכשיו שמתי לב לכותרת החוצפנית שלך סטייל אורי פז.
חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגדלנו עמי ארצות. 234742
עמי ארצות ביהדות. בשאר הנושאים אני מסיר את הכובע.
הסרת הכובע היא מנהג נוצרי מובהק 234835
לידיעתך
הסרת הכובע היא מנהג נוצרי מובהק 234839
ומכאן: יעקב הוא עמרץ במנהגי הנוצרים.
האימרה מיוחסת ל... 235651
היה זה ברל כצנלסון, מראשי האידאולוגים של תנועת העבודה (שאינם חשודים בדבקות בערכים דתיים דווקא) שקונן: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות", ביחס לזהותם היהודית.
הערה צדדית בנוגע למקרה כפי שהוא מסופר 235647
אינני יודע על סמך מה טענו ''הרבנים המנחמים'' את טענתם האווילית, בדבר קורות הצרה הצרורה בשל ליקויי המזוזה.

אני מכיר את דבריו של פוסק הלכה מונומנטאלי בשם רבי משה בן מימון, הלוא הוא הרמב''ם, שפסק ב''ספר אהבה'' ביחס למזוזה בניגוד למלמול הרווח על מזוזות נגד מזיקים וכוחות רשע.
הרמב''ם קובע כי המזוזה מכוונת אל האדם עצמו, ולא אל כוחות או ישויות שמחוץ לו. האדם, בראותו את המזוזה, נזכר בבורא עולם ומבין את קטנות וזמניות מקומו-שלו בעולם, ובודק אם שקע לגמרי בהבלי העולם הזה, ומקבל על עצמו לתקן מידותיו.

כלומר, המזוזה הינה מעין תמרור לאדם עצמו. אות ואיתות הנשלחים אל מוחו. לא עין הרע, לא שדים, לא מזיקים, לא נקמות - אלא תודעת האדם עצמו ביחס לתפקידו בעולם וביחס לבוראו. זו תמצית מצוות המזוזה. פיגוע קטלני או שריפת הבית על ילדיו ושכול הוריהם - אינם נגרמים בשל מזוזה לא כשרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים