|
התשובה לשאלה "האם הוא חשב בחייו שיש להם ערך?", בכלל לא צריכה לעניין אותנו בבואנו לשפוט את מעשה הרצח. גם העובדה, שסטטיסטית אדם רואה ערך בחייו, אינה נוגעת לעובדה שאנחנו (כמתירים מעשה התאבדות) איננו רואים ערך לחיים.
רק כדי להבהיר את עצמי: אני לא מחלק בין חיים (שאת קפידתם נקבל) לחיים (של רוב האנשים) מכיוון שהערך שמיוחס במקרה זה לחיים, הוא ערך שמתייחס אל החיים כמכשיר, כלומר ערך הכבול בגבולות הזמן והמקום (העולם הזה) על ערך כזה אפשר להציג כצורה אבסורדית (שים לב שהאבסורד תלוי בזמן - הסתכלות נצחית פטורה מאבסורד שכזה).
בכיף הייתי ממשיך את הדיון - אבל לצערי, זמני אינו תמיד בידי - ככה שהקדשתי טיפה יותר מחשבה לניסוח התגובה ואני מקווה שהיא מסבירה היטב את דעתי (שאני רואה כיותר מסתם תרגיל בלוגיקה)
|
|