בתשובה ליהונתן אורן, 18/07/04 16:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל אם האובייקט מוצא חן בעיני בגלל צרוף של א' - ת' סיבות, הסיכוי שאתקל בעוד אובייקט עם אותן תכונות בדיוק הוא אפסי. החוויה שאתה מתאר אמנם נתפסת כחוויה שלמה, אבל אני לא רואה איפה הפסול בטענה שהיא מורכבת מהרבה ''תת-חוויות'' נפרדות. לפחות לגבי יופי נשי, נדמה לי שאפילו הצליחו להראות כמה מאפיינים שמרכיבים אותו (עבור האדם ה''ממוצע'', אם אתה מרשה להשתמש ביצור הפיקטיבי הזה) - סימטריה, עיניים גדולות, שפתיים מלאות וכיו''ב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי רעיון החוויה כתוצאה של סיבות, אתה לא צריך להיתקל בצירוף של אותן תכונות. אתה צריך להיתקל רק באובייקט שעונה על הסיבות שלך למשיכה. תכונות האובייקט הן שוליות, מעבר לזה שהן ממלאות תפקיד. לכן, הייתי מצפה שהחוויה במפגשים עם אובייקטים שמוצאים-חן בעינייך תהיה זהה. אבל, בניגוד לכך, אני חושב שהחוויות שמעוררים מושאים שונים הן חוויות אחרות. אין זהות בין "בחורה X מוצאת-חן בעיניי" ובין "בחורה Y מוצאת-חן בעיניי", כמו שאין זהות בין חוויות אסתטיות - יצירות שונות יכולות לרגש אותי, אבל חווית ההתרגשות מכל יצירה היא שונה. אני לא מוכן להחליף אפילו ביצועים שונים של אותה יצירה זה בזה. כתבתי למעלה, שזאת אפילו נראית לי התכונה המהותית של "למצוא-חן" - הערך שאנחנו מייחסים לאובייקט עצמו, חוסר היכולת להעביר את אותה החוויה מאובייקט לאובייקט. אני יודע שהצליחו להראות כמה מאפיינים ליופי נשי. זה היסק אינדוקטיבי נחמד, אבל אני לא רואה מדוע הוא משנה משהו. א. לא הצליחו ללכת בכיוון ההפוך. אין סדרת כללים שיכולה לזהות יופי. שיפוט אסתטי תלוי בשילוב מוצלח בין התכונות - כשרק ה"שילוב מוצלח" כאן הוא ביטוי לערך אסתטי. ישנן נשים יפות מאוד ששוברות את כל הכללים, ונשים שעונות עליהם ואינן יפות. ב. אני נצמד לאפיון יופי כתכונה תפיסתית, כחוויה. אני יכול לדבר על אורכי הגל של החולצה השחורה של אלון, ואתה תוכל להסיק שהיא שחורה - אבל, לא תוכל לראות אותה כשחורה מתוך ההיסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה מאד. לא היית מאוהב ביותר מאישה אחת (לא בו-זמנית)? נכון, אפשר לבחון את הרגש שחשת כלפיהן בזכוכית מגדלת - את זה אני אומר סתם בשביל להרגיז אותך - ולמצוא הבדלים: עם אחת הרגשת פיק ברכיים חזק יותר, השניה גרמה לך לחיוך רחב כשהתעוררת בבוקר והשלישית היתה סיבה לדכאונות וריבים, אבל הבסיס, אותה תחושת אהבה, מאד דומה. לפחות אצלי זה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזהרתי מאוד לא לדבר על תחושת אהבה או התאהבות. כתבתי על "למצוא-חן", שהיא סיבה למשיכה (מכל מיני סוגים). על זה היה גם הדיון מלכתחילה (תגובה 234019). אני חושב שיש איזו "חוויה של האדם", תחושה שהזולת משרה, שהיא חוויה אסתטית. אני מניח שככל שמדובר במערכת-יחסים, הרבה ממנה אכן תלוי בסיבות לא מודעות ובשיחזור מערכות מהעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מנסה להבין: כשאני מסתכל על תמונה של ואן-גוך, וחווה חויה אסתטית, נניח מהסוג "וואו, זה יפה", האם יש סיכוי גדול שגם תמונות אחרות של ואן-גוך יגרמו לי לתחושה דומה? התשובה שלי: כן. האם זה שייך ישירות לטענה שלך? התשובה שלי היא, שוב: כן (אבל אני מהסס קצת. אני לא בטוח שאני מבין). לדעתי זה נובע מכך שיש מאפיינים משותפים לשתי התמונות המדוברות, למרות שייתכן שלא אוכל להגדיר אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה שייך ישירות לטענה שלי. אבל אני חושב שאתה טועה באמירה שיצירות אחרות יגרמו לתחושה דומה. אם זה היה כך, מדוע היית צריך להתבונן בתמונות שונות של ואן-גוך? להקשיב ליצירות מוזיקליות שונות או לביצועים שונים של אותה יצירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התחושה *דומה*, לא זהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''דומה'' זה מספיק לי. אני לא מצפה שכשאתה מסתכל על תמונה אחת תרגיש התפעמות, וכשאתה מסתכל על אחרת יהיה לך טעים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |