 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתכלס, אתה מסכים שהוא לא שוחרר "מרצונו" או שאני צריך לנבור במאות עמודי הספר? תבין, במקרה שלי באמת מדובר על לנבור, הספר מלווה אותי כבר עשרים שנה והוא התפרק לדפים בודדים. אני מחזיק אותו בשקית ניילון, עטוף בגומיה. בחיי שלא רציתי לגלוש לדיון הזה, אבל היצר, היצר... ובכן, אפשר לתאר משהו בצורה ביקורתית ובכל זאת רומנטית. ברור שחייל שמת זה לא דבר חיובי וברור ששכול של משפחה אינה משמחת, ובכל זאת יש תאורים רומנטיים של מוות ושל שכול. בעניין הספר עצמו, נדמה לי שגם אתה תסכים שהמחבר בפירוש מחבב את פרואיט ואת וורדן, ומתקבל הרושם שהחיים הצבאיים רווי חוויות אינטנסיביות (גם לטוב וגם לרע) שהמחבר מתרפק עליהם במידת מה. זה משהו כמו הרומנטיות בדמויות של בלשים פרטיים, שאחרי שהם מגלים שחיתות איומה, ושכל חבריהם בוגדים בהם, הם עדיין ישרים כסרגל ולא מוכנים לקחת שוחד. באופן דומה, הצבא אצל ג'ונס (רק בספר הזה, אגב, שני הספרים הבאים של הטרילוגיה הם הרבה יותר מנוכרים , ופה אני מסכים איתך, אבל זה דווקא נקודת חולשה של שאר הטרילוגיה) מורכב מ"רעות של גברים" החיים כמיעוט בתוך רוב של חדלי אישים מרושעים. יחידי הסגולה הללו מזהים אחד את השני, וגם כאשר הם משני צידי המתרס ( כמו וורדן ופרואיט בתקופה מסויימת) הם עדיין מעריכים ומכבדים אחד את השני. הצבא, כמקום בו יחסים כאלה יכולים להתהוות, אכן מצטייר באופן רומנטי, לא פחות מאשר דרקון שהאביר אמור להרוג יכול להצטייר באופן רומנטי בסיפורי האבירים. אני מקווה שהתגובה הזאת תלמד אותך לקח, ולא תתגרה בי שוב :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחסוך לך את הצורך לנבור: הוא העמיד פנים שהוא השתגע כדי להשתחרר. הסוהרים העבירו אותו "טיפול" כדי להיות בטוחים שהוא באמת השתגע אבל הוא לא נשבר ולא מת וקיבל שחרור בסוף. וכדי להסיר ספק לגבי היחס שלו לצבא, כשהוא מספר על התוכנית שלו לפרואיט הוא אומר לו1: "You love the army. but I dont love the army. This country's army is why I hate this country" אני לא לומד לקח:) אבל הגיע זמן השינה שלי. אענה לשאר הנקודות שלך מחר.1 עמוד 576 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברור שחייל שמת זה לא דבר חיובי וברור ששכול של משפחה אינה משמחת, ובכל זאת יש תאורים רומנטיים של מוות ושל שכול." נכון, אבל זה לא אומר שזה מה שקורה בספר. "הצבא, כמקום בו יחסים כאלה יכולים להתהוות, אכן מצטייר באופן רומנטי, לא פחות מאשר דרקון שהאביר אמור להרוג יכול להצטייר באופן רומנטי בסיפורי האבירים1." זאת השאלה, האם יחסים כאלה יכולים להתממש באמת בצבא? לפי ג'ונס לא. יחסים כאלה לא היו קיימים בכלל בתחילת הסיפור, פרואיט, דמות רומנטית לכל הדעות, מצטרף ליחידה, דבר שבא לבחון בדיוק את זה. ההתחלה מבטיחה למרות הקשיים: וורדן ופרואיט אכן מזהים את התכונות החיוביות אחד אצל השני ויחסים של רעות והערכה מתפתחים. גם במישור הרומנטי שניהם מתחילים לפתח מערכות יחסים משמעותיות איש איש עם בח"לתו. אבל ככל שהענינים מתפתחים הבחירות הרומנטיות-ערכיות של הגיבורים (ובמיוחד פרואיט) הופכות את המצב ליותר ויותר מסובך עד הפיצוץ הבלתי נמנע. ומה קורה בסוף? פרואיט מת, קארן ואלמה עוזבות את האי וורדן מתייאש גם מהרומן שלו עם קארן וגם מהאפשרות לשנות משהו בצבא בתור קצין. וחזרנו לנקודת ההתחלה - סביבה מנוכרת, וצינית ללא אף רומנטיקן לרפואה. מ.ש.ל 1 הדרקון הרומנטי היחיד שאני נתקלתי בו היה דרקון הסתברות באחד הסיפורים בקיבריאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז מה למדנו? שאין מניעה עקרונית לתאר חוויה שלילית באופן רומנטי. נשאר רק להחליט האם הצבא , כמתואר על ידי ג'ונס בספרו מתואר באופן רומנטי או לא. לשם כך, אי אפשר להגיע למסקנה על ידי תאור פרטי עלילה והערות כגון "הגיבור מת, וחברתו עוזבת את האי". צריך להתמקד באופי התיאורים וב"אווירה" שהמחבר משרה. האם (למשל) תאור סצינת החציבה, או חיבור השיר שבכותרת משרה אווירה של אחוות גברים או ניכור וציניות? דעתי ברורה. מכיוון שאין לי נטיה להתווכח על שכאלה, אתן לך לפרש את הסיפור כמו שאתה מבין אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |