בתשובה לאסתי, 14/07/04 15:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או שבאמת אין בו, או שלא הבחנת בה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שזה לדעתי. אשמח לשמוע את אבחנותיך שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי היתה מטופשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון1. יש אפשרות (כמו שכבר אמרתי לאריה בר) שבגלל שהסגנון לא מוצא חן בעיניי, קשה לי להתעכב על השיר ולחפש בו דברים טובים- אמצעים שיריים וכאלה, שאולי יש בו. ואם מישהו יכול להצביע עליהם, אשמח לקרוא את דבריו. באמת. 1אל תעשה את זה יותר מדי, בפעם הבאה אני לא אגיד לך "לא נכון"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לתאר כמה מהסגולות הפואטיות שמצאתי בשיר. נראה לי שמתוך הניגוד הצבעוני של שחור ולבן - אפריקה והמערב, פרש השיר קשת רחבה של צבעים עזים. ישנה תחושה של הליכה ביריד צבעוני או של רקדן אפריקאי צבוע בצבעים לוהטים. החל מסירי הדם ועמודי הצבע, דרך אונס במספרים צבעוניים, שרשרות הלטקס בצבעים וטעמים ועד המגפה השחורה ומותנו בידינו הלבנות. האונס הוא אונס היבשת השחורה בידי בעלי הממון. יחד עם העושר הצבעוני והמין, קיימת כאן דחיסות מעיקה ומאיימת המתפרקת כש''הכל נופל לנו מהידים''. הכל קורה ''לפי השוק, לפי החוק''. המשוררת, לאחר שבנתה את המתח בבליל של צבעים ורוק, מין ופוליטיקה, ולא כזעקה מאופקת, מטילה את המות לפתחנו ומסכמת את דעתה לענין האחריות - חוק החזקים וכוחות השוק. כל זה רחוק בעיני מנוסח של פמפלט פוליטי אף שאני חולק ענינית, כפי שהבהרתי בתגובתי הקודמת, על האמירה הנחרצת של השיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סירי הדם יכולים להיות אנטיתזה לסיר הבשר (ואגב כך להעלות על הדעת את הצירוף ''בשר ודם''). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |