 |
סליחה, תגובתי הקודמת נשלחה באופן חלקי בלבד:
א. הדברים כתובים (ולא פעם אחת) במשנה תורה.
ב. המונח "זונה" בהחלט משקף תפישה של האישה כרכוש הגבר. זונה לפי התפישה ההלכתית שהוצגה כאן היא אישה "פגומה" (כלומר, חסרה או עודפת דבר המונע ממנה להתחתן בכהן) והרעיון שהאונס אישה צריך לשלם לאבי האישה כערך הפגם שחולל בה היא באופן המפורש ביותר תפישה של האישה כרכוש.
קשה להחליט אם הצגת "רחב הזונה" כמוכרת מזונות היא יותר משעשעת או יותר פתטית. מכל מקום, התנ"ך רווי באיזכורים של זונה, כולל בהקשרים שתיארתי:
בראשית לד', לא': דינה היא זונה כי טומאה על ידי שכם בן חמור ששכב עמה.
בראשית לד': יהודה חושב את תמר לזונה "כי כסתה פניה" ביושבה באהלה "ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך... ותאמר: מה תתן לי כי תבוא אלי?"
שני ההקשרים הללו: אישה זונה במובן המודרני ומי שסטתה מדרך הישר בעיני המקרא (כלומר, קיימה יחסי מין שלא במסלולים המוכתבים מראש) קיימים לכל אורך הדרך בתנ"ך:
בהקשר זונה המודרני: דברים כג, כט (לא תביא אתנן זונה), יהושע ב ואילך (רחב), שופטים יא' (יפתח הגלעדי "בן אישה זונה"), שופטים טז' (וילך שמשון עזתה וירא שם אישה זונה ויבוא אליה), מלכים א' ג' (אז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך – משפט שלמה), יחזקת טז' (ולא היית כזונה לקלס אתנן), יחזקאל כג' (ויבוא אליה כבוא אל אישה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אישות הזימה), וכן הלאה.
בהקשר קיום יחסי מין שלא במסגרת הנישואים: ויקרא כא, דברים כב, שופטים יט (ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו), וכדומה.
[קיים גם הקשר שלישי, של סטיה מאמונה באלוהים באופן כללי, אך הוא אינו מתייחס אף פעם לאנשים קונקרטיים אלא למגמה כללית (ויזנו בני ישראל אחר...)
ג. לא שמעתי על אותו ירון ידען בטרם עיינתי בקישור. מכל מקום, בקיאותך הדלה בספר הספרים מזכה דווקא אותך בתואר עם הארץ נבער מדעת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות