|
||||
|
||||
מחצית הכוס המלאה משמעו (מחצית הכוס) המלאה ולא מחצית (הכוס המלאה). עדיפותה של המחצית על החצי הוא בהיותה נקבה(1), ולכן המשפט "מחצית הכוס המלאה" מצטלצל יותר טוב מהמשפט "חצי הכוס המלא", למי שאוזנו מורגלת במשפט (השגוי) "חצי הכוס המלאה". כן, אני בטוח. במקום בו אני נמצא כרגע אין לי ייחוס, אם אני אזכור בערב אביא הפניות, כרגע אתה צריך להאמין לזכרוני המפוקפק(2): לפני הרבה שנים עבד איתי בחור אשר דיבר על כוס (הכלי להחזקת נוזלים) בלשון זכר. "הכוס הקטן", "כוס שקוף" וכו'. כמוך, הייתי משוכנע שמדובר בשיבוש. בדיקה במילון(3) הראתה שאין זה שיבוש.(4) ___ (1) מה לעשות, יש כאלה שמעדיפים נקבות. (2) אין הכוונה לאמנון. (3) אבן שושן אאל"ט. (4) מזכיר קצת את ה"צא בחוץ" של הרבובדיה. צורה לא מקובלת, נשמעת, אינטואיטיבית, משובשת, אבל בכל זאת תקינה. |
|
||||
|
||||
הבטחתי, ולכן אקיים: ע"פ מילון אבן שושן כוס היא בנקבה, אם כי הוא מציין שבתלמוד הרבה בלשון זכר, ומביא את המובאות הבאות: "התקדשי לי בכוס *זה* של יין" (קידושין ב ב) "השקתהו יין משובח בכוסות *משובחים* (סוטה ט). |
|
||||
|
||||
אהה. נראה לי שאבן שושן פוסח על שתי הסעיפים בעניין זה. |
|
||||
|
||||
אכן, זה משתמע לשתי פנים. |
|
||||
|
||||
אבל דרך שתי נקודות, וגו'. [אם כי אולי לא כשמדובר בגדר]. |
|
||||
|
||||
מותר לומר "חצי הכוס המלאה". סמיכות "חצי", בדומה ל"רוב", סובלת גם את נטיית הסומך: חצי העם התנגדו, רוב הילדים הגיעו. |
|
||||
|
||||
אכן, סובלת, וכנגד הסבל הזה יצאתי, אבל חצי העם התנגדו? הרי הן העם והן החצי הם ביחיד. |
|
||||
|
||||
"העם" עשוי להיות גם רבים וגם יחיד: "וענו כל העם ואמרו אמן", "חטא העם הזה חטאה גדולה". |
|
||||
|
||||
אתה רשאי להחמיר על עצמך כאוות נפשך, אבל למה להציק לאחרים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |