בתשובה לעוזי ו., 30/05/04 22:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמרו האחרון של הרב אבינר הוא כותב דברים מפורשים: "הצבא הזה הוא הצבא שלנו, והמשטרה הזאת היא המשטרה שלנו. ... אל תרים יד, אל תעליב, אל תשנא! גם במצבים קשים, אנו ממשיכים באהבת ישראל. ... אל תגיד: ``אם זורקים אותי מביתי, לא אשתוק. אלחם על ביתי``! אל תעשה הפרטה של מצוות ירושת הארץ, ... שמא תאמר: ``אם כך, לדעתך, עלינו לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות מאומה כדי לקדם את פני הרעה`` טענה מסוג זה מכונה ``סילוק האמצע``, כלומר דיכוטומיה מדומה, שמציבה רק שתי אפשרויות קיצוניות ומתעלמת מרצף מלא של אפשרויות ביניים, ... ודאי יש לפעול, ולפעול במרץ בלתי נדלה, אך בלי להזות שאירוע מהפכני דרמטי יחולל נס. לא ולא. ... סיפר לי חבר שהיה בבונקר המטורפים בעת פינוי ימית: ``היינו מעוניינים שיחשבו אותנו למטורפים, כדי שיאמינו באיומים שלנו. הוצאנו החוצה כדור רובה עטוף בפתק, כדי לרמוז מה צפוי לאלה שינסו לפנות אותנו. היה ויכוח בתוכנו. יש ששללו שימוש בנשק חם נגד חיילים אבל תמכו בשימוש במוטות ברזל למען שבור עצמות. לבסוף הרשינו להיכנס רק לגאון הרב שלמה גורן, ולעוד אדם שרבים מאתנו היינו תלמידיו. אותו אדם אמר לנו: מה פתאום! אסור להכות! בשום פנים ואופן אין נותנים מכות לחיילים, ודאי לא עם ברזלים. כל מה שמותר הוא להדוף אותם כדי לברוח מהם. לאור דבריו, כל הוויכוח נגמר. אותו אדם לא היה אחר מאשר הרב מאיר כהנא זצ``ל הי``ד. אבל אנחנו אפילו לא נהדוף חייל, אלא נחבק אותו. וזמן רב לפני כן, הודיע רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ``ל מול כל עם ישראל בטלוויזיה ...: ``כמובן, עם הצבא שלנו, אנו לא נעשה התנגשויות``. " |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |