בתשובה לאביב י., 10/07/04 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהתפיסה שאתה מציג כאן היא קצת פשטנית. המסכה שאני מדבר עליה אינה משהו חיצוני שתפקידה "לתעתע ולהסתיר". היא חלק מהאדם - ואפשר לטעון שהיא החלק האמיתי או האותנטי באדם, יותר מאשר החלקים שמצויים מאחוריה. מי אמר שהיצרים האמיתיים שלנו חשובים יותר מהבחירות שאנו מבצעים, או שהילד הקטן והמפוחד בכל אחד מאיתנו הוא יותר "אני" מאשר המבוגר הבוטח בעצמו? זאת שאלה של הנקודה ממנה אתה מתבונן במין האנושי. בכל אופן, זה כנראה נושא שמתאים יותר לספרות מאשר לדיון מהסוג שאנחנו יכולים לנהל כאן. בהשלכה לתחום הציבורי, זאת היא התרבות. אני לא ממש מקבל את ההעמדה שעשית, כאילו מעשה יכול להיות פסול/לא-פסול. תרבות מתקיימת בתוך הקשרים, ויש בה ניואנסים. דברים שלגיטימיים בהקשר אחד יהיו לא לגיטימיים בהקשר אחר. אתה יכול לדבר על הפרשות הגוף שלך על ספת הפסיכואנליטיקן, אבל אוי לך אם תזכיר אותן בדייט. ההקשר עושה את העניין, וחשיפה תקשורתית עושה את המעשה שנעשה בהקשר לא נכון לטראגית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב שזו התרבות (הספציפית), אני פשוט מאוד לא אוהב אותה ואני לא חושב שזו *ה*תרבות היחידה האפשרית. "מי אמר שהיצרים האמיתיים שלנו חשובים יותר מהבחירות שאנו מבצעים, או שהילד הקטן והמפוחד בכל אחד מאיתנו הוא יותר "אני" מאשר המבוגר הבוטח בעצמו?" אכן מי אמר? לא אני. "וחשיפה תקשורתית עושה את המעשה שנעשה בהקשר לא נכון לטראגית" *לדעתך שלך* המעשה היה לגיטימי בהקשר בו הוא נעשה. איך פתאום הגענו אל מעשה שנעשה בהקשר הלא נכון? שוב, אין לי בעיה עם זה שדברים הם לגיטימיים בהקשר אחד ולא באחר. יש לי בעיה עם זה שאדם א' עשה משהו לגיטימי בהקשר אחד (ודאג לעשות אותו בהקשר *זה*, כמו שמצופה ממנו), אבל מאשימים *אותו* בכך שאדם ב' הציג את המעשה שלו בהקשר אחר, בניגוד לרצונו. אני מוצא התנהגות זאת מוזרה, גם אם היא מאוד נפוצה או מקובלת. אוי אם אתה תזכיר אותן בדייט (עד כאן אנו מסכימים), אבל אם יגיע צד שלישי, יפריע לדייט שלך באמצע הארוחה, יזכיר אותן בניגוד לרצונך, והדייט שלך תחליט להאשים אותך בסיטואציה, אז לדעתי יצאת לדייט עם פוסטמה צדקנית. בחורה הגונה היתה מבינה לליבך ומתלוננת על זה שהטמבל הורס לכם את הדייט עם דברים שלגטימי לאומרם בהקשר אחר. אני מקבל את מה שאתה אומר (שזו התרבות). כאשר אשתכנע לחלוטין שזו *ה*תרבות, אעבור לגור בהרים. לגבי פשטנות העמדה שלי: לא עשיתי העמדה דיכוטומית של פסול/לא פסול. גם בשיטתי יש מקום לגוונים והקשרים של פעולות. אני פשוט אומר שהחלק הפסול במעשה (בהקשר בו הוא נעשה) הוא זה שגורם לנו לרצות לגרש את האיש מהעיר (ואני ממליץ שנחשוב על כך שאולי האפשרות עליה דיברת, היא לא לגיטימית כפי שאתה חושב, גם בהקשר של בחירות ומאבק פוליטי). מי שרוצה לגרשו מהעיר, גם בגלל *החלק* הלגיטימי שקיים כביכול, שכן נעשה בהקשר נכון (אך פורסם בניגוד לרצונו של עושה המעשה), הוא צבוע לטעמי. לגישה הזאת אין פחות ניואנסים, והיא איננה יותר פשטנית מזו שלך. אין לי עניין לגרש מהעיר אנשים שבחרו לעשות בהקשר מסוים משהו שנראה לי (ולאחרים) לגיטימי לעשות בהקשר הזה בדיוק. זה שהשכנה דינה השיגה את פרט המידע וסיפרה לכל השכונה, לא צריך לגרור את הגירוש, בחברה מתוקנת בה מוסר כפול זה לא "התרבות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי ש"מי שרוצה לגרשו מהעיר, גם בגלל *החלק* הלגיטימי שקיים כביכול, שכן נעשה בהקשר נכון (אך פורסם בניגוד לרצונו של עושה המעשה), הוא צבוע". סתם משמיצים את הצבועים. אני חושב שצביעות היא חלק מהמסכה, והיא הכרחית לחיים תקינים. אבל, האמת, אני נוטה להשתכנע מטיעונך. כנראה שבאופן בסיסי, האפשרות שפריצקי חיפש לכלוך אמיתי על פורז פשוט לגיטימית בעיניי. ואם כך, אין סיבה שהוא יצטרך לעזוב את הפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהצביעות הכרחית לחיים תקינים, בערך כמו כאב שיניים. או לחילופין - אני מעדיף חיים לא ''תקינים''. אבל לא אכחיש שהעדפות שלי, לפעמים, קצת מוזרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |