|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך- אם מישהו מתרגש זה מראה שהוא לא צודק, ואם מישהו לא מתרגש, זה מוכיח שהוא צודק? תסתכלי מסביבך ותראי, שהמנוולים הגדולים באמת (ברמת אנשים, וברמת מדינות) לא מתרגשים אף פעם. |
|
||||
|
||||
לא מוכיח שהוא צודק, אלא שהוא *משוכנע* שהוא צודק. לא אותו דבר. |
|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך- אם מישהו לא מתרגש, זה כי הוא משוכנע שהוא צודק. ואם מישהו כן מתרגש, זה כי הוא לא משוכנע שהוא צודק. האם אכן? האם משוכנעות/ אי-משוכנעות סובייקטיבית היא באמת אינדיקטור טוב לצדק/אי-צדק האובייקטיבי, לדעתך? ******* אגב, לדעתי האמירה המקורית שלך נשענת על כרעי תרנגולת קשישה ופיסחת, במקרה הטוב. זה קורה לכולנו פה ושם. ויהיה הכי קצר אם תודי שזה כך ודי. אלא אם את ממש רוצה להתחיל עכשיו לבסס קשר בין תמונת-העצמי הסובייקטיבית, למצב החיצוני. מפני שממה שאני רואה סביבי, אין קשר בין מידת המשוכנעות העצמית בצדקתך1, למידת הצדק שלך בעולם האובייקטיבי. בטח לא קשר ישר. ולמרות הפיתוי להגיד שיש קשר הפוך, , אני חושבת שגם זה לא. 1 או יופיך, חוכמתך, או קסמך. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני מבין מה אוכל אותך ולפעמים לא. אני מודה שהפעם לא. |
|
||||
|
||||
נראה לי מוגזם להגיד למישהו, שהוא מתרגש מול התקפה עליו, מפני שבתוך הלב הוא יודע שהוא לא צודק. או אפילו בנוסח המרוכך כביכול- שהוא מתרגש מפני שב"איזהו מקום בפנים" הוא לא משוכנע שהוא צודק. אני חושבת שזה לא נכון. אני חושבת שאפשר בהחלט להרגיש משוכנע לגמרי בצדקתך, ולהתרגש מזה שתוקפים אותך על לא עוול בכפך, למשל. ואפשר להרגיש אשם, כשאתה לא, או כשאתה לא יותר אשם מהצד השני, זה שאף פעם לא יודה בפני עצמו, ובטח לא בפני אחרים, שמשהו /אצלו/ לא בסדר. וכו'. ואם גם עכשיו לא הבנת, אז חבל. |
|
||||
|
||||
> אם מישהו לא מתרגש, זה כי הוא משוכנע שהוא צודק. > ואם מישהו כן מתרגש, זה כי הוא לא משוכנע שהוא צודק לפעמים. > האם משוכנעות/ אי-משוכנעות סובייקטיבית היא באמת אינדיקטור טוב לצדק/אי-צדק האובייקטיבי, לדעתך? לא, את מוכנה להראות לי איפה כתבתי דבר כזה, או דבר שיכול להשתמע ממנו דבר כזה? >אגב, לדעתי האמירה המקורית שלך נשענת על כרעי תרנגולת קשישה ופיסחת, במקרה הטוב. זה קורה לכולנו פה ושם. ויהיה הכי קצר אם תודי שזה כך ודי. כלומר את מציעה לי דיון ארוך ומייסר או להודות ודי? מודה בכל מה שתרצי - איפה חותמים? > שממה שאני רואה סביבי, אין קשר בין מידת המשוכנעות העצמית בצדקתך1, למידת הצדק שלך בעולם האובייקטיבי. שוב, את מתווכחת עם עצמך, איפה אמרתי שיש קשר כזה? אבל בעצם הודיתי כבר בהכל, סליחה. |
|
||||
|
||||
בקיצור, מה שהיה הכי חשוב בתגובתך המקורית היה המלה "אולי"? "אתם" מתרגשים /אולי/ כי בתוך הלב "אתם" יודעים ש"הם" צודקים? כלומר, אולי כן, ואולי לא? טוב אז- לא. זה לא בגלל שבתוך הלב וגו'. זה פשוט בגלל שההחלטה הזאת לא צודקת. החלטות לא צודקות זה דבר די מרגיז, את לא חושבת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |