בתשובה לאבי עבודי, 08/07/04 11:12
עדין יש קצת בלגן :-) 231762
אורי • בתשובה לאבי עבודי יום ה', 8/7/2004, 16:32
לתומי חשבתי ששילוב הוא השלב הבא אחרי השפעה. כלומר, קודם ישנה השפעה (בדרך כלל בצורתה הגולמית (כלומר, ללא עיבוד בתוך התרבות הקולטת)) ואחר כך מתבצע שילוב, כשההשפעה הופכת לחלק מזרם הדם של התרבות הקולטת – משהו בנוסח אנשים המתייחסים ל"אילת אהבים" או "רותי" כחלק מהתרבות הישראלית (ואפילו "ארץ ישראל הישנה והטובה").

במלים אחרות: אני רואה השפעה ושילוב כשלבים על רצף המתקיים אצל התרבות הקולטת, לא כשני דברים שונים באיזה מובן מהותי.

לגבי הגעתם לקדמת הבמה של תורתי ובוסי: קשה לי לראות גיבוי מהותי לטענתך כי אופן השיווק הוא שקידם אותם. בעיני, זו בעיקר שאלה של איכות. ימין מסיקה אינו עומד על במת האוסקר הישראלי כי הוא עושה סרטים גרועים. כלומר, שיטת השיווק שלו היא תוצר של איכות (אף בית קולנוע נורמלי לא היה מציג סרטים עם תסריטים וערכי הפקה כה עלובים). אני יכול להזכיר בהקשר זה את סרטיו של ג'ורג' עובדיה וסרטיו של זאב רווח – שנהנו רוב השנים ממנגנוני השיווק הקפיטליסטיים ולמרות זאת לא הביאו את יוצריהם לעלות על בימת אוסקר כלשהו. כלומר, לא השיווק עבד נגדם, האיכות הירודה שלהם עבדה נגדם.

נ.ב. כנראה שהשיווק של מר בוסי אינו כה יעיל, כיוון שזו הפעם הראשונה בה שמעתי את שמו.
עדין יש קצת בלגן :-) 231770
דורון יערי • בתשובה לאורי יום ה', 8/7/2004, 16:55
אני לא בטוח שהשפעה היא שלב בדרך לשילוב.
כל עוד יהיה ציבור גדול מספיק שמרגיש דחוי על ידי הזרם המרכזי (בתחומים שאינם מוזיקה), הוא יקיים תרבות מוזיקלית מתבדלת שתבטא מבחינתו את הדחיה הזו. ככל שמוזיקאים מזרחיים נכנסים יותר לזרם המרכזי של המוזיקה מופיעים ז'אנרים קיצוניים יותר של מוזיקה טורקית, יונית וערבית שהקבוצות שרואות את עצמן דחויות ממשיכים לשמוע.
עדין יש קצת בלגן :-) 231964
אורי • בתשובה לדורון יערי יום ו', 9/7/2004, 3:41
ז'אנרים קיצוניים חדשים כמו טריפונאס ואריס-סאן שהיו הזמרים הכי מצליחים בישראל לפני שלושים שנה? או חאג'ידקיס ותיאודורקיס שהצליחו כאן לפני שלושים וחמש שנים? או חיקויי מוסיקה תורכית המהווים את עיקר ז'אנר הבכיינים המצליח בעשור האחרון?
עדין יש קצת בלגן :-) 232453
דורון יערי • בתשובה לאורי יום א', 11/7/2004, 9:11
יוצא לך לשמוע אותם הרבה ברדיו? בערוצי המוזיקה? בערוץ הממלכתי? אפילו הטברנה שהתחילה עם מוזיקה יונית (קלה) הפכה להיות תוכנית זמר ישראלי.
מה שאתה מכנה ז'אנר הבכיינים זה בדיוק מה שהתכוונתי אליו. פופ עם השפעות של מוזיקת השוליים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות