|
||||
|
||||
אם נחזור לנושא המקורי, האם לאותן נשים אין תחושת שליחות? כיצד בחנת כליותיהן ולבבותיהן וקבעת שהן מעוניינות דווקא "לפתוח אפיקי פרנסה חדשים" (תגובה 230637)? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי בשום מקום שלנשים אין תחושת שליחות, אבל תסכים איתי שאחד המאפיינים לזיהויה של השליחות הטהורה אצל האדם הינה מוכנותו להתנדב לפעילות ללא תמורה. ואם כן, וכן, הרי שיש המון נשים אורתודוקסיות ששליחותן ניכרת בפעילותן הרוחנית, אלה שהזכרתי כבר בתגובה 230643. זאת בניגוד לכל אותן אוונגליסטיות תמהוניות באלבמה המסלסלות בטעמי המקרא תמורת שכר הולם, כמצוין בתגובה 230659. ועלינו לקחת בחשבון, שהמעמד של גדולי התורה כלל לא נובע מהמעמד הממלכתי של הדת בישראל ומהתקציבים הנדיבים שלהם זוכים כלי הקודש. אפשר לומר שכל הרבנים שדעתם נחשבת כ"דעת תורה" הם רבנים הפועלים מחוץ למסגרת הרבנות הממלכתית הממוסדת ואינם סמוכים על שולחן משלם המסים הישראלי. דמויות כמו ה"חזון איש", הרב אליעזר מן שך המנוח, או (בציבור הציוני-דתי) הרב צבי יהודה קוק המנוח - לא היו בעלי תפקיד ציבורי רשמי כלשהו, וגם קשה לומר שהם נהנו מרמת חיים מרווחת עקב מעמדם. אך הרב יוסף אלישיב הינו בעל מעמד מכריע בציבור הליטאי לא עקב כהונתו בבית הדין הרבני העליון, אלא למרות "פגם" זה בעברו. גם הרב עובדיה יוסף נהנה מסמכות לא מפני ששימש בתקופה מסוימת כרב הראשי לישראל. נכון שלאברך חרדי, עולם הרבנות או הדיינות הוא הזדמנות להגיע למעמד כלכלי מבוסס, אך אין זה מקנה מעמד תורני עליון לאותם נושאי תפקידים. אדרבה, בקרב הציבור הדתי רבנים המשתייכים למערכת הרבנים הממלכתית נחשבים לעתים קרובות כ"רבנים מטעם" שאינם נושאים אתם סמכות תורנית ממשית. עמדתם (השלילית כפי הנראה) של אחדים על מימון שירותי הדת במדינה היא לגיטימית, אך אין לה דבר עם תופעת השליחות הרוחנית הקיימת בתחום הרבנות הממשית. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. הנשים מבקשות את התפקידים שהגברים ממלאים כרגע בשל השליחות *ובנוסף* מבקשות עבורה תמורה בעוד הגברים, הממלאים תפקידים אלו כרגע, אנים מבקשים/מקבלים תמורה? |
|
||||
|
||||
השליחים האמיתיים, וכאלה הם הרוב, אינם מקבלים תמורה לפעילותם הרבנית וחיים חיי דחקות ועוני (קח למשל את הרב גרוסמן המפורסם ממגדל העמק שקיבל פרס ישראל השנה על שליחותו ופעילותו הרוחנית במקום). ואילו הרפורמיות ונשות הכותל הפכו את מקצוע הרבנות לקרדום לחפור בו. לדידם, זהו עוד מקצוע לכל עניין ודבר ובעצם כך, הן הוציאו ממנו את הנשמה ואת הלב של השליחות. |
|
||||
|
||||
מה עניין רפורמיות ונשות הכותל כאן? דיברנו על נשים בקהילה האורתודוקסית. נדמה לי שזו פעם רביעיות או חמישית שאני משאיר לך הודעות בסגנון דומה על גלישה לנושאים אחרים. הנוהג הזה של "חיטין ושעורין" כבר מתחיל להמאס עלי. אנא נסה להתמקד ולא לגלוש. |
|
||||
|
||||
סליחה, ומי מבקש לשנות את המצב הקיים של השליחות הרבנית אם לא הרפורמיות, הקונסרבטיביות ונשות הכותל (האורתודוקסיות בחלקן)? מי מבקשות לפרוץ גדרות? זהו לב העניין. |
|
||||
|
||||
אז על מי מדבר בדיוק מירון אייזקסון בפסקה הראשונה של תגובתך? תגובה 220027 |
|
||||
|
||||
1. פגשת פעם את אלה המכונות משום מה "נשות הכותל"? 2. ההלכה לא מפלגת איפה ואיפה בין סוג של יהודים כאלה או אחרים. היא איננה שופטת ומפלגת אותם על פי דעותיהם והשקפת עולמם. כולם שווים בפני ההלכה היהודית: רפורמים, קונסרבטיבים, שפיזוניסטים, אתאיסטים ואורתודוקסים. כך שהיחס שלה כלפי תקפידי האישה והגבר הוא יחס החל על כל יהודייה ועל כל יהודי, ללא יוצא מן הכלל. זה שלא כולם שומעים וכפופים לה, זה כבר עניין אחר. אך היא מצידה חלה על כלל העם היהודי. ולכן דברי תקפים על כלל סוגי הנשים היהודיות: רפורמיות, קונסרבטיביות, אורתודוקסיות או חילוניות (אם בכלל "יש חיה כזו" בעם היהודי). כי זה או שמותר לאישה להיות רבנית או שאסור לה, או שמותר לה להיות מוהלת / שוחטת או שאסור לה על פי דיני התורה. ואסור לה. |
|
||||
|
||||
כן, אני יודע מיהן נשות הכותל, ולא בהן אני עוסק, אלא באותן נשים אורתודוקסיות שמעוניינות להגיע לעמדות הנהגה מתוך תחושת שליחות - אותן נשים שמירון אייזקסון מתייחס אליהן בתגובה שלך אליה קישרתי. לא לנשות הכותל, לא לרפורמיות וקונסרבטיביות, לאותן אורתודוקסיות. אני מנסה (ללא הצלחה עד כה, והפתיל הולך ומתארך) לקבל תשובה בקשר אליהן. |
|
||||
|
||||
הו, חבל לך על הזמן, התשובה כבר נמצאת לפרוטרוט בשלהי תגובה 220027. |
|
||||
|
||||
התשובה ארוכה ומפורטת, אבל היא לא כוללת שום הסבר לשאלה מדוע שינוי כזה לא יכול לבוא מתוך מודעות או כל דבר אחר, או מדוע היא יחודית לגברים. |
|
||||
|
||||
השינוי צריך לבוא בגורם האנושי המטעה ולא בהלכה היהודית. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. תסביר בבקשה. |
|
||||
|
||||
איפה כתוב בדיני התורה שאסור לה? |
|
||||
|
||||
אולי בחלק החמישי של ה"שולחן ערוך"? (בטח יש כאן מישהו שמכיר יותר טוב ממני את הסיפור על הכרך החמישי של ה"שולחן ערוך" ויוכל לספר לכולם. אורי, אתה יכול להרגע, אני יודע שיש רק ארבעה) |
|
||||
|
||||
ואתה יכול להירגע, כי אני יודע שיש חמישה בסיפור של ''החזון איש''. אבל מהו קשור בכלל לנושא הדיון. אל תסטה. |
|
||||
|
||||
זו הייתה בדיחה, כמובן. אבל זה מחזק את האמרה שאימצתי לעצמי (לא זוכר מהו המקור): "שלח לחמך על פני המים. הוא יחזור אליך כסנדביץ"'. אבל אם נחזור לענייננו, אתה יכול להמשיך מתגובתו של האלמוני: תגובה 231473 |
|
||||
|
||||
סלח לי איילמוני, אבל אני באמת לא אוהב לחזור פעמיים על מה שאני חושב: תגובה 220027. |
|
||||
|
||||
תאמין לי שקראתי את התגובה הזאת בקפידה. ויותר מפעם אחת, היא לא עונה על השאלה- איפה בדיני התורה כתוב שאסור לה. |
|
||||
|
||||
איפה כתוב בתורה שאסור לגבר ללדת? |
|
||||
|
||||
תגיד לי אתה רציני? אחרי ים של הודעות ארוכות כאורך הגלות, מלאות פאתוס, ופרטי פרטים, על הלחצים , והקונפליקט בין אמונה ומוסר וסוציולוגיה, על עול מצוות, על תחושה של קירבה לא-ל. על כיצד מגביהה המצווה את האדם לגבהים דתיים, על ההלכה ועל השד יודע מה, זאת התשובה שלך? כלומר כל הסיפור שלנשים אסור לפי דיני התורה להיות מנהיגות רבניות רוחניות, אין לו על מה להסתמך, כלומר, אין שום איסור להתפתחות הטיבעית המוסרית ההגיונית שנשים יתפסו את מקומם ויקחו חלק בעיצוב ובהשפעה על חייהן וחיי עמן, שיקדמו את החברה ויתרמו לה מתבונתם וחוכמתן ודעתן, (ואפילו אללי יזכו להכרה על מעשהם לא רק דרך הגשמתם ע"י בעלהן), כל הסיפור על פריצת גדר, ומסורת שאין לסטות ממנה כי אחרת מעקרים את אש האמונה או מה שזה לא יהיה, כל זה היה סתאם, לא כתוב ? סתם אמרת שהדבר נוגד את דיני התורה, סתם? |
|
||||
|
||||
בכל המלל הנבוב הזה שלך, מתאמת החשש שקונן בליבי. והוא שאינך מעוניין באמת לדעת ואינך שואל אלא על מנת לקנטר ולהראות כביכול שהיגיון התורה שואף לאפס, בעוד שההיגיון "האנושי והזמני" שלך שואף באמת לאפס אפסים מאופס. לכן מה שמגיע לך זה ציניות בהתגלמותה: תגובה 231519. |
|
||||
|
||||
הגיון התורה? האם כתוב או לא כתוב שלנשים אסור להיות מנהיגות רוחניות-דתיות או מנהיגות פוליטיות? אם לא כתוב, הרי לא הגיון התורה עומד פה על הפרק, אלא הגיונם של בני אדם, היגיון שהוא כדבריך "האנושי והזמני", הוא לא בהכרח שואף לאפס אפסים מאופס, אבל, כן, הוא מוגבל, ללא ספק. בני אדם הם מוגבלים ועושים טעויות, והרבה, וזה כולל אותי ואותך ויותר חשוב, זה כולל גם חכמים אפילו חכמים מתים, אפילו חז"ל. נדמה לי שאיכשהו אתה רואה בטיעון הזה סוג של כפירה בעיקר, שאי קבלה בצורה מוחלטת ועיוורת את כל דיברי חז"ל זה כמעט פשע, וכמעט ניתן להבין את מי שמגיב באלימות על מה שהוא תופס כחוסר כבוד וזילזול כלפיהם, יש גם תפיסה אחרת, אתה יודע, תפיסה שמנסה לשפוט בכלים דלים, תוכן. השקפה שמאמצת עקרונות, ערכים, עובדות ודעות, לא לפי מתי וע"י מי נאמרו, אלא ע"י הפעלת שיקול דעת, אתה טוען שאדם לא יכול להשתמש בשיקול דעתו, שהוא אפסי, ושעליו להסתמך על גדולים ממנו וכמובן על רצון האל, אבל האמת היא שגם אתה מפעיל שיקול דעת ומסתמך על תבונתך ודעתך המוגבלת, נראה לי שאתה מעדיף להתכחש לאמיתות מסוימות ולאתגרים מסויימים ולאמץ אחרים, בלי קשר לרצונו של הא-ל, מה שהוא מתיר ומאפשר בעולמו הוא הרבה יותר ממה שאתה מוכן ומסוגל לקבל. גם אם איו ביננו הסכמה, השאלות לא באו לקנטר, יש בי עיניין אמיתי לדעת, להכיר, ולהבין, הנושא בעיני חשוב, ודיון איתך יכול להיות מרתק, אם רק... |
|
||||
|
||||
גבר לא יכול ללדת מבחינה פיזיולוגית, אין לו רחם ושדיים הנצרכים ללידה. ולכן אין לזה שום קשר לתורה. (אם כי לאחרונה, התפרסם כי אפשר ללדת בלידה קיסרית גם אם הילד לא היה בתוך רחם, אך גם אז, היכן מצינו כי התורה אסרה על גבר להוליד ילד?) אשה יכולה להיות רבנית מבחינה הידע, ואז השאלה אם התורה אסרה או לא אסרה הופכת להיות ממשית. אם נבדוק את זה מבחינת דין תורה, נמצא את העובדות הבאות: א. בהוראת איסור והתר אין הבדל בין נשים לגברים, כמו שאין הבדל בין עדות נשים לעדות גברים לענין איסור והתר, וכמו שאין צורך בשני עדים. הקריטריון החשוב היחיד הוא ידע, ולא זהותו המינית של הפוסק. ב. בישיבה בבית דין של ממונות העניינים יותר מסובכים. מעיקר הדין, אישה לא מעידה בבית דין (בעניין מקור הדין יש, כנראה, מחלוקת- אם מדברי סופרים או מן התורה), ויש הסוברים, שמי שפסול לעדות פסול גם לדון. לעומת זאת, רש"י ואחרים למדו ממקרה דבורה (שהיתה שופטת ישראל), כי אשה כן כשרה לדון, ואפילו אם לא כשרה להעיד מן התורה. כלומר, ישנה מחלוקת- האם אישה כשרה לדון בדיני ממונות- חלק מהראשונים סוברים שכן, וחלק אוסרים. ג. השתתפות אישה בסנהדרין השופטת בדיני נפשות- כאן חסרים לנו מקורות, אך תנאי הכרחי למינוי אדם לסנהדרין הוא עמידתו בשני הקריטריונים הקודמים, של התר פסיקה בדיני אסור והתר וסמיכתו כדיין, ואי התקיימות שני התנאים האלה פוסלים אותו אוטומטית להתמנות בסנהדרין. כלומר, בימינו שרוב עיסוקם של הרבנים הוא בדיני איסור והתר, אין בעיה אמיתית מן התורה לאישה להפוך להיות סמכות רבנית, רק בעיה סוציולוגית פנימית של הציבור הדתי. ולעתיד לבוא, לכשיחזרו בתי הדין לפסוק בדיני ממונות לכלל הציבור, אני חושב שיהיה אפשר לצרף את שתי השיטות, שיטת הראשונים הסוברת כי פשוט שנשים יכולות להיות דייניות (רש"י), ושיטת הראשונים הסוברת כי עדות אישה אסורה רק מן דברי סופרים, ולהתיר לנשים לשבת בבית דין. |
|
||||
|
||||
או לנהוג במכונית? |
|
||||
|
||||
(ואידך זיל גמור) |
|
||||
|
||||
ולרכב על חמור זה לא. לצפות בטלויזיה זה מלאכה, ולקרוא ספר זה לא. |
|
||||
|
||||
ומכונית אוטומאטית? ומדוע לצפות בטלויזיה זו מלאכה (אם למשל פתחתי את הטלויזיה לפני כנה"ש?) |
|
||||
|
||||
אהה, להדליק טלויזיה זאת מלאכה, ולהעביר עמוד זה לא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
משמע: לך תלמד מסכת שבת פרק כלל גדול ותבין את הראש העומד מאחורי האיסור על המלאכות האסורות (רמז- מלאכת יצירה). ובקשר לטלוויזיה בשבת הנפתחת לפני שבת, כאן אין מלאכה אסורה, יש רק הנאה ממחללי שבת (הטלוויזיה הישראלית מחללת שבת) וגם בעיה של מראית עין, שיאמרו שהדלקת בשבת (גם הדלקתה, במיוחד של הטלוויזיות החדשות, אסורה רק מדברי סופרים). אך באמת, אין כאן שום בעיה, שהרי אנו חיים על שעוני שבת בלי חשש למראית עין, וזה רק עניין חברתי האוסר על טלוויזיה בשבת (חוץ מההנאה ממחללי שבת). |
|
||||
|
||||
למה במסך מושלג? בBBC שם עובדים ערלים עבור ערלים. |
|
||||
|
||||
אבל את האגרה אתה בכל מקרה משלם לטלויזיה הישראלית. |
|
||||
|
||||
את האגרה אתה משלם בכל מקרה(1) שיש לך מקלט, פועל או לא. ___ (1) לא ממש ב*כל* מקרה, אני למשל לא משלם. |
|
||||
|
||||
איך אתה עושה זאת? |
|
||||
|
||||
יש לי תעודה כחולה, עם ציור של פרח אדום משופד ע"י חרב שענף עץ זית כרוך עליה, והיא מעניקה לי פטור.(1) ___ (1)פעם זה היה נכון(2), היום זה כבר לא לגמרי מדויק. במקום פטור אני מקבל אישור מרשות השידור שמישהו אחר משלם עבורי את האגרה. (מדינת ישראל שולחת ברינקס בין הכיסים שלה). (2) אבל אז התעודה היתה צהובה. |
|
||||
|
||||
זה? |
|
||||
|
||||
זו הנחה לנכים נרדפי הנאצים. אפילו דורון לא מבוגר כל כך. |
|
||||
|
||||
דומה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
והטלוויזיה האנגלית, היא אינה מחללת שבת? |
|
||||
|
||||
גויים יכולים לעשות בשבת כל מה שעולה על רוחם (כל זמן שהם לא עוברים על שבע מצוות בני נח), אז לדעתי אין איסור הנאה מה-BBC בשבת. |
|
||||
|
||||
אבל ישראלים הנמצאים באנגליה יכולים לראות טלויזיה הפתוחה בשבת? זה מזכיר לי טיול קבוצתי שהייתי בו בעבר באנגליה, בו היה זוג אחד דתי מאד, שיצא איתנו לסיור רכב בלונדון. כנראה שהם חשבו שאלוהים אינו נמצא בחו"ל. |
|
||||
|
||||
מי נהג ברכב? |
|
||||
|
||||
כמדומני, בריטי ערל. אך האם זה משנה? |
|
||||
|
||||
בוודאי. אם הנהג אינו נוהג רק בשביל יהודים, והנוסעים שלו השאירו במלון את המצלמה והכסף - הם לא חיללו שבת. |
|
||||
|
||||
שגעון, איך שההלכה יודעת לבצע כל תכמון כשהיא רוצה. אבל הנהג נהג בשביל ישראלים (ולא היו ערבים בקבוצה), ואני מניח שהם לא שכחו את הכסף במלון. |
|
||||
|
||||
אבל היה ביניהם עולה אחד מרוסיה שרק אביו יהודי. |
|
||||
|
||||
למה תכמון? הנהג אינו יהודי, ומותר לו לעשות מה שהוא רוצה. חכמים אסרו להנות מחילול שבת של נוכרי בתנאים מסויימים, והתירו בתנאים אחרים. אולי בני הזוג שהזכרת כן השאירו את חפצי החול שלהם במלון, ואולי הם פחות דתיים ממה שחשבת. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאותם דתיים פשוט השאירו את ההלכה במלון, אבל אני מנחש שהם דווקא אכן השאירו את הכסף והמצלמה וכל המטלטלין במלון. אני לא יודע למה אתה קורא לזה תכמון - מותר לגוי לבצע מלאכה עבור יהודי בשבת, זה כל העניין מאחורי ''גוי של שבת''. |
|
||||
|
||||
בעיני, גם ''גוי של שבת'' זה אבו האבוה של התכמונים. אבל עניין של הגדרות. קרא לזה אתה איך שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח מה מקורו של ''גוי של שבת'' אבל אבי ז''ל סיפר לי שבילדותו היה אחד בעיירה שהיה קשור למשפחתו, שהיה מזין את התנור ביום השבת בבולי עץ, שיושבי הבית לא יקפאו חלילה מקור. |
|
||||
|
||||
ובכל מקרה, על-פי ההלכה היהודית אסור ליהודי להגיד לגוי שיעשה מלאכה עבורו, היהודי, בשבת – מאחר וגם הנוכרי מצווה על שבות. ההלכה מתירה ליהודי לבקש מגוי ברמז בלבד לחלל את השבת עבור צרכיו של היהודי (במקרים שאין לגוי עצמו כל הנאה אישית ממעשה החילול) אך ורק כאשר מדובר בצורך הציבור (למשל, חשמל בבית מדרש) או במקרים של פיקוח נפש (למשל, הערבים/יות שמשמשים ככתבנים/יות בשבתות ובחגי ישראל בבתי החולים כמו "לניאדו" בנתניה, "שערי צדק" בירושלים ובעוד מקומות). |
|
||||
|
||||
קטע של שיר פרודי מסתובב לי בראש. אולי מישהו יוכל להשלים ( לפי מנגינת "ג'וני איז דה בוי פור מי"): ג'וני איז דה גוי פור מי גוי קטן ולאומי בשבת יחלוב פרות ינקה את האורוות [...] |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במקור זה שיר רומני, שנקרא "מזחלת פעמונים". עפ"י מה ששמעתי פעם באיזו תכנית רדיו, חיבר אותו בשנות ה30 של המאה הקודמת יהודי שחי ברומניה. שנים אחדות לאחר מכן הגיע הלחן לארה"ב והיה שם להיט גדול, והוצג תחת התרגום Johny is the boy for me (ומכאן התרגום של מועדון התיאטרון) כלחן שכתב אמריקאי כלשהו. אחרי שנים אחדות תבע אותו יהודי ששרד את השואה ברומניה את האמריקאי על זכויות יוצרים, וזכה. השיר בגרסתו באנגלית בוצע גם ע"י העופרים, וגם ירדנה ארזי שרה אותו פעם בעברית וזה נקרא בביצועה "מזחלת הפלאים" או משהו. |
|
||||
|
||||
ברומנים זולים |
|
||||
|
||||
:)! |
|
||||
|
||||
כעקרון אסור להנות ממלאכה של גוי בשבת. יש לזה יוצאי דופן, אבל העקרון הוא שאסור. |
|
||||
|
||||
התרשמותי היא שהאיסור הוא על הנאה ממלאכה אם הגוי עשאה במיוחד בשביל היהודי או לבקשת היהודי, אך אם לא כן - אין בעקרון איסור ליהנות ממנה.http://www.mechon-mamre.org/i/3106.htm |
|
||||
|
||||
מסקנה: לפולניות מותר לבקש מהגוי בלי הגבלה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל תמיד ישנו החשש האנושי הטבעי שתשכח שהיום שבת ולא כמידי יום ביומו ותכבה את מכשיר הטלוויזיה. כפי שחז"ל דיברו על איסור ללמוד לאור הנר בשבת מהטעם: שמא יטה את הנר. |
|
||||
|
||||
וגם אם תכוון שעון שבת שידליק ויכבה את מכשיר הטלוויזיה או הטייפ הרדיופוני, עדיין ישנו החשש האנושי הסביר שתגביר את הווליום או תנמיך את הווליום. מה שמכונה חילול שבת. טעם נוסף לאיסור מצוי במה שנקרא "מראית עין", כלומר למראית עינו של הזר מחוץ לביתך נראה כי הינך מחלל את השבת בפרהסיא, שכן מאיפה לו לדעת שתלית שלט בו כתוב כי הדלקת ותתכבה הטלוויזיה (או רדיו) על פי שעון אלקטרוני מיוחד, או מאיפה לו לדעת שהינך מסתכל בחדשות הערוץ BBC או CNN? (מה גם שיש בערוצים אלו עובדים יהודים ושלוש רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, ABC, CBS, ו-NBC מנוהלות על-ידי יהודים). הוא רק רואה אורות מבזקים מעבר לשמשות של חלונות חדריך. ואתה נמצאת מחלל את השבת בפרהסיא, גם אם כלפי שמיא לא חטאת, רק שאם חטאת כלפי אדם נמצאת חוטא כלפי שמיא. |
|
||||
|
||||
אבל בהגברת הקול או בהנמכתו אין שום איסור בשבת. ולכן אם אתה נמצא בצבא בשבת והרדיו פועל בקולי קולות, ואתה חייב לישון, יהיה מותר לך להחליש אותו עד שלא תשמע כלום. כמובן, אם אף אחד לא שם לב. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם מתיקון לעניין זה, שפורסם זה לא מכבר בספר "זוטות וזוטים, לנבונים ולשוטים" (התשכ"ג) והתקבל אצל רוב עדות ישראל: "כך שמעתי בשם הרשכ"ג שאם נדלק הרדיו על ידי שעון שבת או בדרך אחרת שאין בה איסור, אסור להנמיך את הקול על ידי הכפתור המיועד לכך, משלוש [כך] טעמים. האחד שהנמכת הקול יש ותגרום למי ששמיעתו לוקה פיתוי להגביר את הקול בחזרה, ונמצאת מכשילו בעבירה "ובפני חרש לא תתן מכשול". השני מטעם מראית עין, שיש מי שיראך מטפל במכשיר ויחשוב שמא כל פעולה מותרת בו, ולא תצא שעה ארוכה בטרם יחליף תחנות מה שעלול להגביר את עוצמת הצליל אפילו לא התכוון לכך. והשלישי מתוך שיש מכשירים בהם הנמכה יתרה של הקול עלולה לכבות את המכשיר לגמרי ר"ל, ולכן כל השומר נפשו לא יקרב לאותו כפתור עד צאת שבת קודש משום "ונזהרתם מאד לנפשותיכם" וסימוכין לעניין זה פסיקתו של המרנובדיה בעניין חיטוט באף בשבת, שאין בו כל פסול לכשלעצמו, ואף תורם הוא לעונג שבת אצל חובביו, ובכל זאת נאסר שמא תתלוש, לא עלינו, שערה משערות נחיריך אגב ההתענגות ההיא - כך הנמכת הקול במכשיר עלולה לגרור עימה תקלה גדולה בגלל פיזור הנפש. ויוצא מכל אלה שאנו אוסרים על כל מגע עם המכשיר המנגן וממליצים על אטמי אזניים מתוצרת חברת "אזניים להם ולא ישמעו" בהכשר הבד"ץ", להשיג בהנחה גדולה ברשת "פת לגווע". |
|
||||
|
||||
לא אתייחס. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
ליצנות אינה שווה התייחסות רצינית. |
|
||||
|
||||
עשרות (אם לא מאות או אלפי) קהיליות ובתי כנסת בכל העולם ומכל הזרמים מעסיקים רבנים. הרבנים מקבלים שכר, מגורים למשפחה, רכב, חופשות, תנאים סוציאלים (כמובן יכולת הקהיליה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |