 |
|
 |
||
|
||||
 |
כזכור, עמותת "אני ישראלי" עתרה לבג"צ וביקשה לאפשר לעותרים להירשם כבני הלאום הישראלי דיון 1779. הדיון בעתירה ייערך עם תום פגרת בתי המשפט. כנגד העתירה טענה פרקליטות המדינה כי הרישום "ישראלי" במירשם האוכלוסין "חותר תחת יסודות הקמתה של מדינת ישראל". ברצוני להראות כי ההפך הגמור הוא הנכון. הרישום "ישראלי" בתור לאום הוא הרישום היחיד המסתבר לפי מגילת העצמאות. לא רק עקרונות האו"ם שמגילת העצמאות נכתבה ברוחם, לא רק התפיסה הנהוגה במשטרים הדמוקרטיים של מדינות המערב, אלא ממגילת העצמאות עצמה ניתן לראות זאת: המגילה מבטיחה "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", ואיננה מזכירה כלל "בלי הבדל לאום". מדוע? - כי לפי עקרונותיה כל אזרחי ישראל הם בני "הלאום הישראלי", כנהוג בדמוקרטיות המערביות. במדינות המערב – כל אזרח שייך ללאום המשותף האחד, הוא "לאום המדינה", גם אם האזרחים אינם בני אותה דת או לא בני אותו מוצא אתני, או אם בפיהם שפות שונות. הלאום הוא כלל האזרחים של המדינה. שום תכונה אחרת של האזרח, שום דת, מוצא, שפה או גזע אינה נרשמת ברישומי המדינה. זהו פשר שוויון האזרחים: כל האזרחים הם "בני הלאום". ושום אדם לא יהא מופלה על פי החוק בגלל מינו, דתו, מוצאו, גזעו, צבע עורו או השקפותיו. ניתן לשער איזו שערורייה הייתה פורצת מצד היהודים יושבי ארצות הברית אילו היו מנהיגים שם את שיטת רישום "הלאום האתני" הנהוגה אצלנו... אנו העותרים טוענים עוד כי הרישום "ישראלי" הוא הצעד הראשון למניעת האפליה הקיימת היום בישראל והקיטוב בין ה"מיגזרים", בין דתיים וחילוניים, בין ערבים ויהודים, בין "גרוזינים", "רוסים" ו"לא רשומים". בעתירתנו אנו מראים כי כולנו, כל העותרים, ובינינו הרשומים כ"יהודי", "ערבי", "דרוזי", "גרוזיני", "בורמני", "רוסי", או הרשומים כ"לא רשום" - כולנו חוסים תחת קורת גג משותפת וכולנו בעלי ערכים משותפים של "לאום". לאום משותף אינו מונע מן המשתייכים אליו להשתייך גם לקבוצת התייחסות אחרת, פנימית. גם חלק ניכר מיהודי אמריקה או יהודי צרפת חושבים את עצמם ליהודים אף על פי שהלאום שלהם הוא הלאום האמריקאי או הצרפתי. גם רישום הלאום "ישראלי" לעותרים אינו מונע מהם להוסיף ולראות עצמם שייכים לקבוצה אתנית זו או זו. יהודי ישראלי יכול לראות עצמו בן העם היהודי לא פחות מיהודי אמריקאי או צרפתי, גם אם מבחינת ההשתייכות ללאום אכן יש הבדל ביניהם. המונח "לאום" יכול להיות מכוון - וברשימות משרד הפנים הוא אכן מכוון ברוב המקרים - לתפיסות המודרניות של המושג "לאום", ועל פי ההגדרות בנות ימינו ל"לאום" ראוי הלאום הישראלי להתקבל במירשם התושבים לא פחות מלאומים אחרים. זאת למרות טענת הפרקליטות כי "לאום מוגדר במילון 'עם, אומה; קיבוץ גדול של בני אדם המתייחסים למוצא אחד, לגורל משותף בתולדותיהם ועל פי רוב גם ללשון מדוברת אחת' " אמנם יש שקיבוץ אתני הופך ללאום, אבל רוב הלאומים בעידן המודרני נוצרו בדרך אחרת - מכוח ישיבה משותפת על אותה הטריטוריה. המילון האמריקני המפורסם Random House נותן ארבע משמעויות ל"לאום": 1. קבוצת אנשים הקשורים לטריטוריה אחת שחשובה להם אחידותה או שהם מבקשים לקיים עליה ממשלה. 2. קיבוץ אתני של בני אדם, לעיתים קרובות מדברים אותה לשון או לשונות קרובות. (שתי משמעויות נוספות אינן חשובות לענייננו: 3. הטריטוריה או המדינה עצמה, 4. שבט אינדיאני.) משרד הפנים מדבר על הגדרה מס' 2 ומסרב לקבל רישום "ישראלי" על יסוד הגדרה מס' 1, אבל כלפי 120 לאומים אחרים משרד הפנים מכיר ומקבל את ההגדרה הראשונה. למשל ידוע שהלאום הבלגי מחולק לשלוש קבוצות אתניות, אבל אדם המחזיק בדרכון בלגי (אם אינו יהודי) משרד הפנים שלנו רושם אותו כ"בלגי", ולא כ"ולוני", או "פלמי". גם מי שהוא דרום אפריקאי, אם אין הוא יהודי – רושמים אותו כ"דרום אפריקאי", ולא בשום רישום אחר, אף על פי שכמובן הוא יכול להיות שחור או לבן או צבעוני, בורי או אנגלי. תשובת משרד הפנים מצטטת באריכות יתרה פסק דין משנת 1972 שניתן בעתירתו של ד"ר טמרין, אבל בעתירה שלנו הגישה היא אחרת: אין המונח "ישראלי" בא במקום המונח "יהודי". "ישראלי" הוא "לאום המדינה", ואילו "יהודי" הוא "לאום אתני". בן הלאום הישראלי יכול להיות יהודי או ערבי או דרוזי, או שומרוני וכדומה אבל אין זה נוגע לשלטונות. העותרים מבקשים להשוות את זכותם לזכות כל אדם היושב בישראל ורשום לפי "לאום המדינה" שלו: משרד הפנים מכיר בלמעלה מ- 120 רישומים של "לאום מדינה". מדינתנו היא ישראל, והלאום שלנו הוא ישראלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: האם, בשבילך, הדרישה לרישום הלאום כ"ישראלי" היא צעד בדרך אל מטרה רחוקה יותר, של ביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית, והפיכתה למדינת כל אזרחיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקי נא את כול המדינות בעולם, אם תמצאי ולו אחת שאיננה מדינת כול אזרחיה... הייתה אחת כזאת - המשטר הקודם של דרום אפריקה, אבל איננה עוד. ישראל היא "מדינה יהודית" היום בעיקר בהכרזה שלה שהיא מוכנה לקבל כול יהודי מכול העולם ולהפוך אותו לאזרח בלי שימלא אחרי התנאים הנורמליים לאזרחות. למשל, פלאטו-שרון, או מאיר כהנא. הם לא רק קיבלו מקלט בישראל (מתקבל על הדעת, לפחות זמנית עד שיתברר אם אינם פושעים), אלא נהפכו מייד לאזרחים מלאים שווי זכויות, מה שאיפשר להם להיבחר לכנסת ולהחליט בשבילנו. הם גם הסבירו לנו איך עלינו להתנהג (למשל לברך את הנאספים ב"שלום יהודים, שלום כלבים"). אכן ניתן לקבל לישראל כול יהודי המעוניין לבוא, אבל להעניק לו אזרחות רק אחרי שיוכיח במשך כמה שנים שהוא ראוי לזה (למשל, לחסידי סאטמאר שמנהיגם מצהיר בגלוי שהוא משונאי ישראל ומעוניין בהחרבתה, ספק אם ראוי להעניק אזרחות המאפשרת להם לבחור לכנסת על מנת להרוס את החברה שלנו). בכול שאר הדברים ישראל היא "מדינה ישראלית": הישראלים בוחרים את מוסדות השלטון שלהם (ולא היהודים באשר הם יהודים בארצות מושבם), החוק נקבע על ידי מחוקקים ישראלים ואיננו החוק היהודי, למשל של שולחן ערוך או של פוסקים מודרניים, והישראלים הלא-יהודים משתתפים בכול החקיקה ובכול בחירת מוסדות השלטון.אם תשאלי על חוקי אישות - הרי זה רק משום שהכנסת הישראלית ויתרה על זכותה (וחובתה) להעמיד חוקים ישראליים מתוקנים, ונכנעה לאיומי מפלגות דתיות. לפעמים מילים יפות אינן אלא סיסמה ריקה. אבל העתירה מוגשת על ידי 38 ישראלים שוודאי יש להם השקפות שונות על עניינים שונים וכול כולה מכוונת לעניין ברור ומוגדר אחד: להירשם כבני הלאום הישראלי, ולשמור את השתייכותם לקבוצת אוכלוסין זו או זו לעצמם. אינני יכול לתפוס באיזו זכות יכול מישהו "לא להסכים" לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על ההתעקשות, אבל האם כל זה אומר שהתשובה לשאלתי היא- "כן"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שאלה מצחיקה: גם היום ישראל היא "מדינת כול אזרחיה", אלא שליהודים יש בה זכויות יתר. שום שינוי לא יחול בישראל אם משרד הפנים יעניק לעותרים את הזכות לרשום את הלאום שלהם בתור לאום "ישראלי", ואת ההשתייכות הפנים-קבוצתית ישאיר להחלטת כול אחד מהם (בערך כמו שקורה למשל בארצות הברית). חזרי וראי מה כתבתי על המהומה שהיו היהודים מחוללים בארצות הברית אילו היו מסרבים לרשום אותם כאמריקאים ומאלצים את האזרחים להירשם לפי הרקע האתני שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני מתנגדת לרעיון רישום הלאום כ''ישראלי''. רק ניסיתי לברר אם זו מטרתך הסופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מטרות סופיות" ו "פתרונות סופיים" יש רק לדתות ולמשטרים טוטליטריים. רישום לאום ללא קשר לאמונות ודעות, לגזע, למין, לצבע העור ולשלמות הגוף (כן יבואו בקהלנו עיוורים, פסחים, כרותי-שופכה וכרותות רחם! בניגוד למה שגורסת דת מסוימת...) - רישום חופשי מעין זה - הוא שביל הזהב שחייבת להלך בו כל חברה דמוקרטית מתקדמת. לא תמוה בעיני שמדינת ישראל החילונית והמודרנית, בדרך-כלל, שיצרה לעצמה (מסיבות שונות ומשונות, שלא כאן המקום לפרטן) גולם ענק בדמות ממסד דתי - נמנעת מאז באופן פחדני וכרוני מלהכיר בלאום ישראלי; הרי טבעי הדבר שגולם נוהג לקום על יוצרו... אך תמוה בעיני מאוד שישראלים מבטן ומלידה, שאינם חייבים דבר למימסד הזקן ברוחו והמסואב ברובו - חוששים להשתייך ללאום הישראלי. אני ישראלי ורואה את עצמי באופן טבעי, מאז עמדתי על דעתי, כשייך ללאום הישראלי, ולעתים אני אפילו מצליח להיות גאה בכך; למשל, בפעמים הלא מעטות שבית המשפט העליון מצליח לעשות את מלאכתו נאמנה. אין זה מעניינה של המדינה מה צבע עורי ובאיזה אל אני מאמין או לא מאמין, ואם אני הטרו-סקסואל או הומו-סקסואל או דו-מיני או אפילו אנדרוגינוס, ואם הייתה לי סבתא חצי-יהודיה או שלושת-רבעי יהודיה, ואם יש לי אף קצר או ארוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל אני מסכימה עם רוב דבריך. [אם כי המשפט הראשון שלך דמגוגי להחריד, לטעמי]. אבל ההסכמה הזאת שלי לא מבטלת את שאלתי לפרופ' אורנן. אומנם הסקתי לי בינתיים את מה שהוא לא אמר, ממה שהוא כן אמר. אבל אשמח לשמוע דברים מפורשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידיעתי משגת וזכרוני הוויזואלי והאודיאלי מאסיפות של ערב בחירות למיניהן - דמגוגיה היא נסיון להשיג הזדהות סוחפת של ההמון עם רעיון מסוים באמצעות פנייה ממוקדת אל יצריו הקמאיים ודעותיו הקדומות. זו היא בדיוק נמרץ השיטה שבה נוקטים פוליטיקאים כריזמטיים, שליטים טוטליטריים, נציגיו של אלוהים עלי אדמות ועוזריהם. המשפט הראשון שכתבתי היה משפט עובדתי פשוט ולא הסתתרה בו שום כוונה אוקסימורונית. חיוב לאמונה בדברים מוחלטים ודיכוי הייצר להטיל ספק - אלה הם היסודות המוסדים של כל דת וכל משטר טוטליטרי. פרופ' עוזי אורנן ידוע ומוכר מזה עשרות בשנים כמי שמתבטא באופן בהיר ומדויק ואינו משאיר מאחורי דבריו שום כוונות נסתרות. אשר על-כן, מה שנאמר הוא מה שנאמר וזכותך להטיל ספק ולחקור במופלא ממך עד אשר תבאנה מחשבותיך על סיפוקן. ולכבוד השעה המאוחרת, אני מאחל לך ולכל הישראלים באשר הם שם ליל מנוחה וחלומות פז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא פשוט לבטל את סעיף הלאום? הרי אם מישהו מקבל תעודת זהות ישראלית הרי שהוא ישראלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליטיקה, עיוני. יש עדיין התנגדות חזקה מאוד במדינה לביטול סעיף הלאום. לעומת זאת, אם יתחילו בקטן: הוספת אופציית לאום חדש, בעל שם נייטרלי או רב משמעי, הדבר יהווה מן סקר, וככל שיותר אנשים ישתמשו באופציה זו, יגבר הלחץ לביטול סעיף הלאום בכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |