|
(ההמ"ה נזכר בתקופותיו היפות של גרנט במכבי ת"א).
אותי הפרשנות של גרנט דווקא הפתיעה לטובה (וגם זאביק זלצר היה טוב), רק שבכל משחק בו הוא פירשן לא יכלתי שלא לתהות אם הוא סובל מאיזושהי בעיה בריאותית, או מהפרעה אחרת כלשהי, שבגינה הוא פשוט לא מסוגל לומר יותר משלוש מילים ברציפות בלי להתחיל לחרחר ולהשתנק.
וגם: לא שזה כל-כך הפריע לי אבל שמתי לב שבעוד שרמי ויץ הקפיד להגות את שמות השחקנים כמו ש(כנראה) באמת צריך לבטא אותם (רוֹבן, סֵידורף, שוויינשטייגר), גרנט הקפיד על ההגייה הישראלית הנפוצה אצל החבר'ה (רוּבן, סִידורף, הילד).
|
|