בתשובה לדובי קננגיסר, 05/07/04 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביטוי פיזי אחר. זהו כוון מחקרי המסיר את המיסטיפיקצייה המוגזמת מתופעות הטלפטייה. אלא שאתה נאחז בהגדרה משונה ושרירותית למדי של מילונאי המגדיר ללא סיבה, טלפטייה כתופעה שבהכרח אין לה ביטוי פיזי. מילונאים עשויים לפעמים להיות משונים וקפריזיים, ובוודאי שאין להתלהב יתר על המידה מכל גחמה סמנטית שלהם. לא מדובר כאן בסמנטיקה, אלא בתופעה אמפירית! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקשב נא: המדובר בתנועה מצומצמת של השרירים, שאינה מפיקה גלי קול משמעותיים, ואיש לא שומע אותה. היא אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה בשום משמעות סבירה של המילה. לקרוא להגברת התנודה הזאת ושידורה באמצעות גלי רדיו "טלפתיה" אומר שגם שימוש בטלפון הוא טלפתיה. אין מדובר ב"ביטוי פיזי של מחשבה", אלא ביטוי פיזי של תקשורת מסוג מסוים (במקרה זה, עם עצמי). אנשים לא חייבים "לדבר" עם עצמם כשהם חושבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"דיבור" סב ווקלי ניתן "להגות" את מלוא הספקטרום. בתנועה זאת של השרירים מושקעים פשוט פחות משאבים. חשוב על דציבלים ה"מושקעים" בטווח תדרים מסויים. אתה שוב עוסק בסמנטיקה ולא באמפיריקה: "אינה יכולה להוות בסיס לטלפתיה *בשום משמעות סבירה של המילה*" - פה זה לא שיעור בפילוסופייה אנליטית-לינגוויסטית. הגם שתגובותיך הינם תעוד נפלא כיצד שימוש-יתר בפילוסופיה אנליטית יכול לחסום את התפתחות המדע - פרופסור אגסי (ופופר) יצהל כאן. הגענו איפוא לגרעין מוצק של תופעה פיזית פשוטה מאחורי מחשבה. השאר, נושא ההגברה, הינו כבר משני, סוגייה מחקרית ממוקדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשב לי נא: אף אחד לא יכול לשמוע את התנודות הללו של השרירים. אף אחד לא יכול לדעת מה האיש שמפעיל את שריריו כך אומר, אלא אם תדאג להגביר אותן עשרות מונים. אם זו טלפתיה, אזי גם שימוש במגפון, טלפון או מיקרופון הוא טלפתיה. ואז"ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה גם השערתי, המבוססת למעשה על תגלית שהושגה באופן מיקרי - מקרה בר מזל אגב שיתכן שחשיבותו גבוהה - שטלפטייה מתמקדת רק ובלעדית ברובד הפונולוגי, ולא במבני העומק הסמנטיים של השפה. הציטוט הרלוונטי לענייננו: ניתן לסבור שמכיוון שאופן החדירה למחשבה מושתת-הטלפטייה של הברבר נשען על רבדי שטח פונטיים וקונקרטיים, ומסוכל נוכח רבדים סמנטיים עמוקים, הרי שהמחשבה והאוריינטציה הברברית הינה מוכוונת קונקרטיות concrete bound . אני סבור בהקשר זה, שפיתוח המחשבה והמבנים המתימטיים האבסטרקטיים בעת הקדומה אפשר חמיקה משליטת העריצות השמנית על התודעה והדברתה, ומכאן ואילך מתחילה נסיקת התרבות, לאחר רבבות שנות הא-היסטוריה של העריצות הקדומה. ____________________ התגלית היא שבניסוי הטלפטי חשבתי במסגרת משפט על מילים לועזיות לא שכיחות, בצד מילים בעלי שכיחות שמוש גבוהה. הטלפט, בשעת חזרה על המילה הלא שכיחה, קרטע וגם הגה אותה לא נכון בעת צטטו את המשפט. לא היה כל ניסיון למצוא ביטוי חליפי פשוט לאותה מילה לועזית, שתרגומה לעברית היה מילה שכיחה למדי. הטלפט מתגלה כמוגבל מאד לרובד הפונולוגי, ואין הוא יכול לחרוג ממנו למשמעות, גם לכזאת הניתנת להיות מבוטאת בנקל במילים פשוטות ושכיחות, כשמדובר במושג שכיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן כי הברבר(ן) פשוט לא ידע מה משמעות המילה, ולכן לא ידע לתרגם אותה? אחרי הכל, אם אני הייתי נדרש לתרגם את המשפט המצוטט לעברית מדוברת, או אפילו סתם להסביר מה הוא אומר, הייתי נתקל בקשיים משמעותיים... וחוץ מזה - על איזה ניסוי טלפתי אתה מדבר? אני לא ראיתי שום ניסוי בשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הטלפט לא ידע מה משמעות ה-Utterance , הביטוי שחשבתי עליו, אלא רק איך הוגים אותו (נניח, פסאדה - מסווה, או רציונליזציה במובן סיבה, מניע), ולהבנת המשמעות היה עליו "לתרגם" שנית את הביטוי ההגוי ש"קלט" למישור ה- deep level אצלו הוא, תהליך שניתקע או השתבש כשלא ידע כיצד בדיוק הוגים את הביטוי (מה שמראה גם שקיים אצלו decay במרווחי זמן מצומצמים, עבור גרייה פיזיקלית). הדבר מראה שלא היה לטלפט כל access לתכני העומק אצל המושא (כפי שקרא לכך חומסקי), אלא רק למבני השטח אצלו, לאחר הטרנספורמציות הסינטקטיות והלינגוויסטיות האחרות. או אולי, מה שמרתק הרבה יותר, היה לו access מוגבל ביותר ל"צורך" השלמת התמונה - מה שמראה שהתהליך הוא בבסיסו ובעיקרו concrete-based ושלבים נוספים הינם מונעי השלב הראשוני הזה, ודלילים ביותר בכמות האינפורמצייה שהם מעלים, יחסית ל-access level הקונקרטי. בטלפטיה איפוא, ניתן להסיק, אין (כמעט) חדירה למחשבה עצמה, לגרעין העמוק שלה, אלא (כמעט רק) רק למישור ההגייה שלה, שיכול להיות מבוטא באופנים שונים עבור אותו תוכן סמנטי עצמו. ניתן איפוא להניח גם שתוכן סמנטי תלוי שפה לא מוכרת יחסית, כגון נאמר, מתימטיקה טופולוגית, אף שיש לו יצוגים מרחביים, אינו חדיר לטלפטייה. תשאל, למה דווקא מתימטיקה, מה בנוגע לסלובקית או סינית? המדהים כאן שכנראה יש איזו אינדיקציה ליכולת "תרגום" של הטלפט משפות זרות שיש להם מקבילות לשוניות בשפתו, לשפתו הוא. האם גם התצורות הפיזיקליות הקונקרטיות של שפה נתונה, עשויות עקב איזה כושר לא ידוע וקמאי של מעין "אמפטייה" אצל הטלפט, להתרגם ליצירים לשוניים בשפה בה הוא דובר? האם אם כן, יש מקור אוניברסאלי קדום , מעין Urphanomen (בשפתו של גיתה) - אב טיפוס קדום ממנו התפתחו השפות כולן? ושהטלפט הוא בעל יכולת תפעול של מקור זה הנמצא כנראה ברובד מוחי כלשהו של כל אדם, בדומה לארכטייפ היונגיאני? ניתן אף להניח שהמיפלגיים פגועי ההמיספירה השמאלית, אינם נגישים לטלפטייה, וכך גם, פגועי המיספירה שמאלית, יאבדו כושר טלפטי אם היה להם קודם. דברים והשערות אלא "מתפרסמים" כאן לראשונה, כמו גם הטיית הדיון כולו בנושא למישור חדש ופורה אותו פרסתי כאן, שאפשר גם לקיים בו דיון בין חוקרים באופן אינטליגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרים ידיים. תחזור אלי כשתצליח לדבר בשפה נהירה לבני אנוש הדיוטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כנראה, פגוע אונה שמאלית. למען האמת, אני חושש שגם הימנית לא משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשתמשתי רק בהבחנה המוכרת של חומסקי בין deep level ו-surface level structures . ב- decay , הכוונה למשל לכך שמילה המובזקת לניבדק לשבריר שנייה, עוברת דעיכה מהירה בזכרון קצר הטווח שלו (או כפי שקוראים לכך היום working memory ). זאת, בדומה לבאפר buffer . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאמין או לא, את זה דווקא הבנתי. אבל איך כל הקשקוש הזה עונה על השאלות שאני הצגתי בתגובה הקודמת - את זה לא הבנתי. אבל עזוב, אל תענה. זה לא מעניין אותי בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלשון בני אנוש: "הטלפתיה מעבירה דימויי מילים, לא מחשבות". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |