פתח תקווה על גדות ההאדסון (חלק א')

בתשובה להאזרח כליל נאורי, 10/05/01 16:18

Jew-York City

22994

עידו הרטוגזון • בתשובה להאזרח כליל נאורי

יום ו', 11/5/2001, 3:39

האזרח כליל נאורי היקר,

התאכזבתי לגלות כי מה שאתה ועוד רבים אחרים שעיינו במאמר בצורה מדוקדקת דה יורה ומרופרפת דה פקטו גילו בו, היה רק ביקורת על התרבות האמריקאית. לא היה לי כל עניין לתפוס את התרבות האמריקאית בשרוול ולנפנף בדש המעיל המטונף שלה. זה קל מדי, זה נעשה יותר מדי פעמים. בקיצור - די משעמם.
לטעמי המרכז במאמר נמצא בפנימיות הכותב (היינו אני) ובעימותיה של פנימיות זו עם תופעות שונות בארה"ב של אמריקה. העסיקו אותי נושאים כמו יהדות, אהבה, פטישיזם, מטריאליזם, סימולאקרה, יחסי טבע-תרבות ועוד.
עלי להכחיש בלב צח ובפה שלם את טענתך שבאתי לארה"ב עם דעות מוקדמות שליליות שקבעו את יחסי אליה. אני מוצא בארה"ב נקודות עניין מרובות שגרמו לי להגיע אליה מלכתחילה. אם לא הייתי מוצא בה עניין, הרי לא הייתי מבקר בה. עם זאת, העניין המסוים (והגדול למדי) שאני מגלה בתרבות האמריקאית לא אמור למנוע ממני להשיל מעיני את משקפי העיוור הישראליות ולהבחין בריקבון הפושה בכל. אפילו אם אנשים מסוימים אוהבים ריקבון, אפילו אם ריקבון הוא לעיתים דבר בריא ואפילו אם גם אני עצמי צרכן ריקבון מדופלם בסיטואציות מסוימות.
מצד שני, לא הייתי כביכול 'שלילי' כיוצא מהודעתך, ומהודעות מספר מהמגיבים, משום שכביכול היו לי ציפיות גבוהות מדי מארה"ב. למען האמת אני חייב לציין שאכן ארה"ב, כפי שהצהרתי בתחילת המאמר, הייתה בדיוק כפי שציפיתי. הדבר היחיד בה שהיה שונה בה משציפיתי, היה, למרבה הפלא, אני. כמובן שזה היה הרבה יותר מעניין מכל מה שהיה לארה"ב להציע לי.

ובתשובה למר בר-גיל ברצוני לומר כי איני מכחיש את האטרקציות התיירותיות המרהיבות כמו גם ההנאות הקטנות המזומנות לתייר בניו-יורק כגון:
· בייגל בדולר
· טיפוס למרומי מגדל האמפייר סטייט בילדינג
· הופעות ברייק-דנס מוצלחות בפינה של 59 על השדרה החמישית, ליד הכניסה לסנטרל פארק.

ועם זאת, מבחינה זו לא הרגשתי צורך להתחרות עם דרך הסיקור המספקת בהחלט של מדריך התיירים 'שיחור' בו נעזרתי במהלך טיולי.

ולסיום, ברצוני להודות שוב לידידי אלכסנדר מאן המאפשר לי לקרוא את התגובות למאמר ולכתוב את תגובתי שלי ממחשבו הטבטוני שבקלן.

בברכה,
ע. הרטוגזון

בכל זאת, קצת שלילי מדי

23022

בר גיל • בתשובה לעידו הרטוגזון

יום ו', 11/5/2001, 15:42

קשה לתפוס את המאמר כאובייקטיבי או לפחות נייטרלי. ביטויים כמו ''עבדים חדשים'' הם הרי ביטויים שמתארים מצב שלילי, לכאורה.
מה שאתה מכנה עבדות אחר מכנה חופש, כי הכל יחסי לארץ המקור. מה שאתה מכנה מעמדות יכול להחשב לססגוניות וגיוון בעיני אחר.
חבל רק שכמעט ובכלל לא טרחת לציין את הצדדים החיוביים. אני מניח שרוב האנשים שגרים בניו יורק (מנהטן) גרים בה מבחירה. כל מי שאני מכיר שגר שם עושה זאת מתוך אהבה ומשיכה למקום.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות