|
||||
|
||||
חן-חן. כדאי לציין גם שהלחן של שמר שומר על ההברה האשכנזית של טשרניחובסקי, בעוד שארצי עבר להברה ספרדית. אבל למרות החן המסוים בנאמנות הזו למקור, אני לא חושב שהמעבר לַספרדית פוגם במשהו: כשקוראים שיר, ההברה המקורית חשובה לרוב לצורך שמירת המשקל, אבל כשהשיר מולחן, ממילא הלחן "אוכל" את המשקל (ולפעמים גם את החרוז). במקרה זה, אולי ההברה הספדרית היא יתרון: בהיותה ההגיה הישראלית העדכנית, היא נותנת לשיר רושם אקטואלי יותר, בהשוואה לאוירה הנוסטלגית בשיר של שמר; גם זה מתחבר לאופטימיות מול הפסימיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |