בתשובה ליהונתן אורן, 30/06/04 9:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי שאבחנה חד משמעית בכלל תתכן (ולו רק באופן תאורטי), על שתי הקבוצות להיות זרות זו לזו. עיון בהגדרות המילונים באנגלית עבור poem ועבור song מעלה שכנראה אין הדבר כך. הקריטריון שרשמתי היה בגדר הצעה בלבד, מתוך הכרה במגבלותיו. פזמון נכתב מלכתחילה כדי להיות מושר. האם הלחנת "בעיר ההריגה" תהפוך את הפואמה לפזמון? מה דינה של כתיבה בשורות מוגדרות עם משקל וחרוזים ללא יומרות אסתטיות או אמנותיות, כמו מקאמות וברכות יום-הולדת? האם הן ראויות לתואר שירה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחדד את ההשגה של יהונתן: ברוב המקרים אין לך דיבור עם מחבר הטקסט, ואינך יודע מכלי ראשון על כוונותיו. איך אתה יודע מה כוונותיו? על-פי תכונות הטקסט. כך שממילא, אין לך מנוס מלשפוט לרוב על-פי התכונות. אז מה הרווחנו מהכנסת הכוונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמתי מההתחלה ואני מסכים גם עכשיו (ומקווה שלא אצטרך לחזור על זה שוב) שהעניין בעייתי, ואולי אף בלתי ניתן להגיע להגדרה ממצה. למרות שאין לי נתונים בדוקים (ולפי התרשמותי גם לך אין), אני מסופק אם הערכתך "ברוב המקרים" אכן תקפה. לגבי יוצרים בני זמננו, אני חושב שזה הרבה יותר פשוט ממה שאתה מתאר. אם אתה 1 נתקל לראשונה בשיר של קובי אוז 2 כשהוא מושמע ברדיו, זה פזמון. אם אתה פוגש בשיר של אנה הרמן בספרון, זו כנראה שירה 3. לגבי תקופות קדומות, מה שהשתמר זה בעיקר קלאסיקה (אולי אפילו בהגדרה), ולכן אפשר להחשיב זאת כשירה. מה שנשאר זה תקופת הביניים, ואִתה אני מעריך שכבר נמצא איך להסתדר, אם רק נחפוץ בכך. 1 במלה "אתה" אני מתכוון באופן כללי לאנשים שאינם מקורבים ליוצר. 2 מה? "...כלב לא עובר ליד הקיוסק שלי . ואם עובר משאיר עוגה שידרכו עבריינים ופועלים זרים . עד כאן הגיע לי." אם זה לא שירה אז מה כן? 3 קצת מזכיר את מבחן שלונסקי לאבחון ג'נדרי אצל אווזים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |