 |
א) ההגדרה שלך "התחייבות מערכתית" היא נכונה, אבל גם כאן המציאות לא נכנעת להגדרות תאורטיות. ברמת הפרטים "הצריכה הממוצעת" שעליה דברתי היתה דוקא ברמת הפרט: מיצוע בין עלותך כצעיר בריא לעלותך כמבוגר פחות בריא. אבל עד כאן הצדק אתך כיון שהמערכת בעיקר ממצעת בינך לבין צרכנים אחרים שעלותם גבוהה והתשלומים שלהם נמוכים. אלא שההתחייבות של מערכת הבריאות אינה יכולה להחשב "מערכתית" טהורה שכן יש לה גם רכיבים פרטיים. אם קופת החולים שלך אינה עונה על דרישותיך הפרטיות בידך לעזוב אותה ולעבור לאחרת. כמו כן, בפרט עתה יש על המערכת בקרה (עודפת לטעמי) ברמת הפרט. רופא נכנס לכלא על מה שעשה לשני לקוחות פרטיים (ולא על פגיעה במערכת). אחות מבולבלת בפגיה נרדפת ע"י המערכת והתקשורת על פגיעה בפרט מסויים. למחוייבות של מערכת הבריאות יש צדדים פרטיים לא מערכתיים לא מבוטלים כלל.
ב) טעות בידך. גם לדעתי בעיות המערכת הן מערכתיות ולא מקריות. דעתי השונה נובעת מכך שאיני שותף לגישת ה"עולם ישן עד היסוד נחריבה". משהו מאוד יסודי פגום במערכת וגורם לחוסר היעילות (התורים, ההמתנות, מורכבות קבלת השרות), אבל אני לא בטוח שהפתרון האופטימלי הוא הפרטה גורפת של קופות החולים. צריך קודם לאבחן את הבעיה. לאנליזה שלך ("ההתחיבות המערכתית"), כאמור איני מסכים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש