|
||||
|
||||
רגע, אז לפי ההשקפה הזאת, למה משמשים המצבים המנטליים? האם היא רואה אותם כמנותקים מהמצב הפיזיולוגי? כי לי נראה הרבה יותר הגיוני לראות אותם כהתגלמות של המצב הפיזיולוגי בתודעה. ואני, לפחות, גם אחרי ההסבר לא מבין את הקשר של המשפט ליתר המלבן. |
|
||||
|
||||
המצבים המנטליים משמשים (אולי) לקבלת הסבר בדיעבד, כדי לשמור על תמונת עולם קונסיסטנטית. מאחר וסיבתיות היא עניין מאד חשוב בתמונת העולם שלנו, הפטנט הזה מאפשר להחיל אותה גם עלינו עצמנו, כאשר ''הרצון החופשי'' הוא הג'וקר שנשלף כדי להסביר את כל הפעולות שלנו. |
|
||||
|
||||
1. רק להגיד עקה"מ מה זה אפיפ', ולא להצדיק אותו. כמובן שאפשר למצוא פרכות ובעיות בגישה הזו, כמו כמעט כמו בכל גישה אחרת. זה כל הכיף. 2. "...התגלמות של המצב הפיזיולוגי בתודעה." 2א. אם נתעלם לרגע מהמילה "תןדעה", בעצם אמרת את אותו הדבר שאפיפ' אומרים. 2ב. הרי זו שורש הבעיה - מה זאת תודעה. או אולי בחידוד יתר - האם בכלל אפשר לשאול על תודעה שאלה של "מה"? האם תודעה זה דבר זמנמרחבי שבתוכו יכולים להתגלם (=ממשות) דברים אחרים? אולי תודעה איננה תואר-השם אלא פועל, לא mind אלא minding? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |