|
||||
|
||||
סיבה נוספת היא שהבייסבול והפוטבול מחולקים למקטעים שכל אחד מהם הוא מיני הכרעה. חבטה של אלה. וכך גם כל התקפה בפוטבול. כחושבים על זה אז גם בכדורסל יש הכרעה זמנית בכל התקפה. בכדורגל הכל נע, גמיש, בלי התחלה וסוף. לשחק כדורגל בצורה בייסבולית זה כאילו שהמשחק ישוחק רק בצורה של פנדלים. וכאן תבוא הפרשנות שתדבר על האמריקאים שאוהבים פאנצ'ים, והכרעות, ותוצאות מיידיות וכו'. |
|
||||
|
||||
כן, ופרשנות כזאת תהיה בעייתית משום שהיא משווה בייסבול ופוטבול לכדורגל ומנסה להסיק מאלו מסקנות על האופי האמריקני בכללו. הדמיון בין פוטבול לרגבי או בין בייסבול לקריקט גדול מדי מכדי שאפשר יהיה להדביק את זה במדויק ל''אופי'' של אומה. |
|
||||
|
||||
זה לא המהלך של הפרשנות - הסקת מסקנות על האופי הלאומי דרך הספורט הלאומי. זה עובד כך: האופי האמריקאי ידוע לנותני הפרשנות. הם מנסים, ומצליחים, למצוא התאמה בין האופי הלאומי ובין הספורט הלאומי. כמובן שמדובר בספורט הלאומי, לכן נחשיב את הפוטבול והבייסבול. הקריקט נמצא במקום נמוך הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
הקריקט הוא בהחלט ספורט לאומי בכמה וכמה מדינות השונות באופיין במידה ניכרת מהאמריקני. הרוגבי -- המקביל מעט לפוטבול -- גם הוא הספורט המועדף על כמה אומות שאינן אמריקניות באופיין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |