 |
יש אכן חשיבות לעבודה שבכדורגל ניתן להכניס פחות הפסקות פרסום. בענפי הספורט בארצות הברית יש מגמה הולכת, מתמשכת ומחריפה של הפסקת המשחק לעתים קרובות מאוד לצורך הפסקות כאלו. מספר פסקי הזמן בכדורסל, לדוגמה, הוגדל במידה ניכרת ונוספו "פסקי זמן טלויזיה" חובה באמצע המחצית בכל רבע. אם אינני טועה, יש בכדורסל האמריקני היום למעלה מ-20 הפסקות פרסומת במהלך אותן שלוש שעות.
הסיבות לאי-הפופולריות של הכדורגל בארצות-הברית (ברמה המקצוענית – אצל הילדים זהו ענף הספורט המשוחק ביותר שם, כמדומני) מעט יותר טריוויאליות. כפי שקורה במדינות אחרות ובענפי ספורט אחרים, הכדורגל בארצות-הברית סובל מהיעדר מסורת מושרשת ומפופולריות יתר אצל הקהלים "הלא נכונים." בארצות הברית, הכדורגל פופולרי מאוד אצל מהגרים ממרכז אמריקה וזה אינו הקהל "הנכון" לחדירה ללב הקונצנזוס.
שתי הסיבות הללו מחוללות סיבה שלישית: היעדר הצלחות משמעותיות שיתרמו להתגבשות של קהל אוהדים רחב. בארצות-הברית, הרבה יותר מבמקומות אחרים, תחושת "אנחנו הכי טובים" נתפשת כאלמנט חשוב להפיכת ענף ספורט ראוי לאהדה.
אם תבחן את מפת הספורט בארצות הברית בעיון, תגלה כי כמעט ואין שם בנמצא ענפי ספורט שבהם משתלבת ארצות הברית במפת התחרויות העולמית. בייסבול, כדורסל, פוטבול, הוקי וספורט קולג'ים הם אמריקניים לגמרי (חוץ מהוקי, אבל זה סיפור שונה). החריגים היחידים הם מספר ענפי ספורט אינדבידואליים כמו מירוצי מכוניות, גולף וטניס ואף כאן, ברוב המקרים, מתנהלת זירת התחרויות בארצות הברית במסלול מקביל ולא במשותף למדינות אחרות בעולם. העניין בענפי ספורט שאינם "אמריקניים" מתקיים רק באירועים גדולים וכאשר אמריקנים תופסים בהם מקום בולט. לדוגמה, הסיקור של הטור דה פרנס בארצות הברית עלה בכמה דרגות בכל פעם שאמריקנים תפסו בו מקום בולט; ודוגמה נוספת, סיקור האתלטים האמריקניים גואה כאשר יש אירוע גדול כמו אולימפיאדה או אליפות עולם. בשני המקרים, אגב, בין אירוע גדול למשנהו, ענפים אלו פשוט אינם קיימים בארצות הברית: כל תחרויות האתלטיקה הגדולות וכל המירוצים החשבים מתקיימים אך ורק באירופה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש