בתשובה להשואל בשער, 27/06/04 10:59
העדר אלטרנטיבה, חבוב 229044
א. ווטסון • בתשובה להשואל בשער יום ב', 28/6/2004, 0:38
נתבונן ב"דמוקרטיות הגדולות" של אמריקה הלטינית:
מקסיקו, שלהבדיל ממדינות המזה"ת עצמאית כבר מ 1810, וסמוכה לדמוקרטיה הגדולה בעולם, הינה מדינה שהדמוקרטיה בה צולעת, ונשלטת ע"י אליטה עשירה מאוד (ראה פרק Economy בקישור). ונצואלה והאחרות במצב דומה.

במזה"ת הנפט הוא דומיננטי גם במדינות שאינן מייצרות אותו (צינור הנפט העובר דרך סוריה הוא עורק חיים ראשי בכלכלתה) והופך את סוריה וירדן החלשות תלויות מאוד בזהב השחור הזה ובמדיניות המוכתבת מבעליו.
לגבי עירק: נתוניך פשוט אינם נכונים - עירק המשיכה לייצא כמויות נפט אדירות גם בתקופת ה"אמברגו", ובכל מקרה - מדובר רק על כעשור בו סדאם עדיין שלט חזק בכל המנגנונים.
העדר אלטרנטיבה, חבוב 229110
השואל בשער • בתשובה לא. ווטסון יום ב', 28/6/2004, 12:24
שים לב, לא דיברתי על ה''דמוקרטיות הגדולות'' של אמריקה הלטינית, אמרתי כי ''מדינות נפט אחרות, לדוגמא באמריקה הלטינית, הם עדיין הרבה יותר דמוקרטיות ממדינות ערב''.
למקסיקו יש הרבה מה להשתפר, אבל עדיין יש שם בחירות בין מספר מועמדים שקובעות באמת מי ישלוט במדינה.
אפילו בונצואלה הוגו צ'אבז נבחר בבחירות דמוקרטיות אמיתיות, אפילו שהדבר היה למגינת ליבה של ארה''ב.

לגבי סוריה ירדן ועיראק, יש מדינות אחרות עשירות הרבה יותר באוצרות טבע, גם אם נחשיב את צינור הנפט כ''אוצר טבע''.
אפילו לארה''ב, המעצמה התעשייתית הגדולה בעולם, יש כמויות אדירות של נפט, מה שלא מנע מהתעשייה שלה להתפתח כל כך עד שהכמויות האלה פשוט לא מספיקות.

לכן, גם אם אין להתעלם מגורם הנפט (מה שגם אמרתי קודם), הרי שגורם זה רחוק מאוד מלהיות כל התמונה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות