|
||||
|
||||
התיחסתי לתגובה 227884 . בכל אופן, נראה לי שלעיתים מתיחסים לתופעה של "השתלטות" נשית על תחום במקביל לירידה בשכר (ולכן לפעמים ביוקרה) שהיא דו כיוונית, מכיוון אחד בלבד. כניסת נשים לתחום מסויים בודאי לא מורידה את יוקרתו (אמנות, ספורט, ספרות). אפילו הגמוניה נשית לא תמיד עושה זאת (דוגמנות). להרגשתי, בנושאים רבים מרבים להדגיש הבט פמיניסטי של הנושא שהוא משני או זניח. הדבר נובע מנסיון להזרים דם חדש לעורקי התנועה הפמינסטית שאת השגיה החשובים והמהפכניים השיגה כבר לפני 50 שנה. השגים אלו הם זכות הבחירה והכניסה לשוק העבודה. השגת זכויות סוציאליות וכלכליות (שאין בה פסול מצד עצמה) אינה באמת מהפכנית. (כמו נניח דרישה לאפלייה מתקנת לעומת דרישה לשחרור העבדים). נראה לי שניסיונות לתאר הבדלים אינטלקטואליים משמעותיים בין המינים הם לא רציניים כמו הנסיונות לתאר את החברה האנושית כבנוייה על מנת לדכא את הנשים. בתחומים האמורים (הוראה, פרקליטים בשרות המדינה) ישנו תהליך בו נשים המוכנות לקבל שכר נמוך יוצרות מסה קריטית בתחום הגורמת לירידה ב"יוקרה" הכלכלית של התחום. "ירידתן" של פרקליטות המדינה היא דוגמה מצויינת. אפשר למנות כמה סיבות מצויינות לירידת מעמדן שאין להן קשר עם היותן נשים. למשל המלחמה של רבים בציבור הדתי בשלטון החוק החילוני, האינטלקטואליזציה העודפת של תחום המשפט על חשבון העיסוק בתחומי היוםיום, העברת המשקל מתחום אכיפת החוק הפלילי הבסיסי (גנבות, קטטות, מסחר הוגן) לתחום הפוליטי בו אין לעולם המשפט כח להכריע (נראה את הבג"צ פותח את כביש בר-אילן) והתדרדרות שלטון החוק בגלל העומס הבטחוני. |
|
||||
|
||||
האם אתה רומז כי לפמיניסטיות אין במה להתעסק? ובכן, למטרה זו בדיוק נולד הפוסט-פמיניזם, כדי שיהיה במה להתעסק1: מואס, שמגדירה את עצמה אקו פוסט-פמיניסטית, נחרצת הרבה יותר: "כשהאשה פקוקה וסתומה בטמפון, קל לה יותר להתכחש למחזור גופה ולהמשיך לתפקד בחברה התובענית והפטריארכלית, בלי התחשבות בתכתיבי הווסת. המסר התרבותי של הטמפון הוא לעודד נשים לתפקד כרגיל, ולהתנהג ללא הרף כגברים בחברה המעריכה נשים פעלתניות והישגיות". __________________ |
|
||||
|
||||
הייתי מנסח זאת כך: פוליטיקאיות פמינסטיות במקום להבהיר כי מטרתן לשפר את מצבן של הנשים כלכלית וחברתית, מעדיפות להעמיד עצמן כלוחמות לתיקון עוולות חברתיות "שלא יעלו על הדעת" ב"חברה מתוקנת". (זה מאפיין כולל של הפוליטיקה בעידן ה-PC: הצג עצמך כקרבן של קיפוח המכוון ע"י בני עוולה). סיבה אפשרית לכך היא כדי להעמיד עצמן על אותה רמה כמו נניח הלוחמות הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19. (דרך אגב מעניין מה חושבת שרת החינוך על כך שהמערכת שלה אינה מלמדת על אליזבת ק סטנטון וסוזן ב אנטוני. בזמן שכל מגזר מצליח לדחוף לתכנית דמויות חסרות כל חשיבות, דמויות אלו שהיתה להן השפעה חשובה לפחות על 50 אחוז מהתלמידים נדחקות החוצה). |
|
||||
|
||||
אמנות וספרות אינם בדיוק "מקצועות" במשמעות הנורמלית של המילה, ובין כה וכה הם סובלים מתדמית נמוכה למדי בקרב חלק גדול מהציבור, אני חושב. ספורט מופרד בין גברים לנשים: ספורטאים גברים זוכים להרבה יותר הערכה (ועניין) מאשר ספורטאיות (וספורט נשים באופן כללי). אני חושב שההבדל הוא ביכולת לבחור: אני יכול לבחור איזה ספר לקרוא ובאיזה משחק לצפות. אני לא יכול לבחור מי יהיה המורה של הבת שלי או מי תהיה הרופאה שלי. ובאשר לדוגמנות: טוב, הן אולי זוכות למשכורות גבוהות, אבל קשה להגיד שיש להן תדמית מוצלחת במיוחד בציבור. בכל מקרה, אני מסכים להוסיף סייג: "השתלטות נשית על תחום מביאה לירידה במשכורות, אלא אם התחום מתבסס על מראה חיצוני". אפשר לזרוק לשם שחקניות, דיילות אוויר ומגיבות באייל הקורא. (עכשיו אני תוהה אם אני צריך להתנצל על שלוש המילים האחרונות הללו, או שההתנצלות תהיה מעליבה יותר מהאמירה המקורית. אמממ... מת עליכן, בנות!) |
|
||||
|
||||
"מת עליכן בנות"? (הרמת גבה). דובי, לפעמים עדיף שתדבק לעלבונות. |
|
||||
|
||||
הומור, קוראים לזה. פעם גם לך היה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאיילת רומזת שפעם גם לך היה. |
|
||||
|
||||
מייק מאיירס ודומיו מעולם לא הצחיקו אותי. |
|
||||
|
||||
אה, אז נאלץ להסכים שלא להסכים. |
|
||||
|
||||
ההגמוניה בענף הדוגמנות היא לא נשית, היא גברית. אולי יש הרבה דוגמניות, אבל רוב בעלי הסוכנויות הם גברים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |