![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם אינני טועה, בסיום ציוניוני הדרך (שירת הנודד, אשמן/זעירא) גורס הכותב: בין אילת למטולה תרמילי נפל בגיא יד רכה שם בליל חושך גזזה מחלפותי (לפי: http://212.68.158.143/kehil/music03/music/latzafon/g...). אני, אגב, זכרתי את השיר תמיד כשיר אהבה עצוב. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בקישור שלך חסר הנוסח השונה של הפזמון בסוף: "לא אצא עוד, לא אפליגה, אל [אי?] בלי אן הרחק לנדוד". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צודק... אבל זה לא נשמע כמו סיום טוב אלא כמו התפגרות... | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |