 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, ו"טרמינל לומינלט" של מאיר אריאל הוא בעיניי אחד הטקסטים הכי גאוניים בשירים songs העבריים, ואני דורשת לו בפירוש את התואר "שירה"! :) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(מה לעשות, פזמונאות מול שירה הוא נושא שמאוד מעסיק אותי.) מאיר אריאל שופע גאונות, רבדים, רמזים ותחבולות. עד כמה שאלו הם מבחניה של שירה לעומת פזמונאות, הוא משורר ענק. אבל משהו חסר אצלו: אחרי שגומרים לפענח את כל החידות, מה נשאר? לדעתי, בעיקר אויר. כמעט אף פעם אני לא מוצא אצלו איזו אמירה, רגש, מסר, משהו שיגרום לי באמת להתפעם, ולא רק להתפעל1. האם יש בכך כדי להוריד אותו בדרגה ממשורר לפזמונאי? אין לי דעה נחרצת. לילה טוב גם לך. 1 וההפתעלות הזו מסבה לי תענוג אדיר, שלא הרבה משוררים מסבים לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להדגים "שירה ממש"? מפעימה ומרגשת? ומדוע נדרש, בעיניך, פער כזה בין הפשט לדרש על מנת שרצף של מילים יוכל להיות כזה? (ואם לא נדרש - כנראה שלא הבנתי את ההבדל בין שירה לפזמונאות, לדעתך). שירה אף פעם לא הייתה מתחביבי הבולטים, אבל כאשר קרה המקרה והיא מצאה חן בעיני, היה זה - בדרך כלל - בשל השפעתן הסוגסטיבית של צירופי המילים (הלא שגרתיים) בה עלי, ואם מישהו גילה לי את כוונת המשורר (או בכל מקרה - הלביש על המילים משמעות) פג קסמן, או לפחות קהה. כך שבמובן מסויים כוונתך כן ברורה לי, אלא שלטעמי חשובה האשליה של ריבוי רבדים - אסור שבאמת יהיו כאלה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא לא, דווקא מידת הריגוש היא לא הבדל בין שירה לפזמונאות בעיני: יש פזמונים מאוד פשוטים, פרימיטיבים אפילו, שמרגשים אותי ("נפלת חזק" של חמי רודנר) - אם כי סביר שאלמלא הם היו מושרים עם לחן יפה, הייתי נשאר אדיש. סתם מילים, מן הסתם, לא יגרמו לכפתור הרגש שלי להילחץ; צריך משהו לא שגרתי כדי לעשות זאת. אחד הדברים שיכולים הוא, כנראה, אותו פער מוזר בין הפשט לדרש שבשירה, אבל אני לא בטוח איך. משהו אחר שיכול הוא מוזיקה מרגשת, שיכולה לפתוח את דלתות הרגש, והמילים נכנסות בפרצה... במקרה של "נפלת חזק", כנראה שהוא סתם לוחץ לי בכל מיני נקודות-צ'י אוטוביורגפיות (לא בצורה ספציפית במיוחד - מצטער, ארכיבאי) - אבל זה גם בזכות דיוק בבחירת המילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: דוגמה למהי שירה "אמיתית" בעיני המילייה: ברור שיש כאן רבדים רבדים של פואטיקה, מצד ארד (שנמצא בצד ה"נכון" של המפה הפוליטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שדוקא בבית הקברות של כנרת נחות הפזמונאות והשירה זו לא רחוק מרעותה. אולי אבחנה ראוייה יותר היא האבחנה בין שירת הרבים לשירת היחיד. אשר למאיר אריאל, לטעמי יש בשיריו די הרבה אמירות. הבעיה איתו שהאמירות עצמן לא די ''מפעימות'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון בינך ובין אסתי על ההבדלים בין פיזמונאות ושירה הוא כשלעצמו ללא ספק דיון מעניין. בכל זאת ברצוני להזכיר שהכל התחיל מהערה של עידן בדבר הורדתה בדרגה של נעמי שמר ממשוררת לפיזמונאית לאחר שחשפה את עמדותיה הפוליטיות, שלמרבה הפליאה הופיעו דווקא מימין (ממש תפו תפו תפו). אם באמת היה דבר כזה, מדובר ברשעות ממש. לא ידעתי על כך דבר, אך בהכירי את הסביבה, אני יכול להאמין בנקל. אגב, ניסיתי לחפש את תגובתה של אסתי עליה ענית (שאצלי היא כבר מופיעה בכותרת בלבד), וראיתי שללא העצה שנתת לי בדוא''ל לא היה לי שום צ'אנס, כלומר אולי היה, אבל הייתי מתייאש וחדל ממאמציי לפני שהייתי מוצאה (שיתפוצצו הסקרנים. . .) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |