|
||||
|
||||
יפה מאוד, אבל סיפורך האישי אינו מעיד על הכלל. אני שומעת מהורים לילדים, בנים ובנות, דברים דומים לאלה שכתבה איילת. אם כי - הסתייגות - יכול להיות שהחיברות בתחום הזה מתבצע לחלוטין לא במודע, גם כשההורים לא תומכים בהפרדת תפקידים כזו בין בנים ובנות. |
|
||||
|
||||
חזרתי עכשיו ממסיבת סיום של גן טרום-חובה. הילדים הופיעו כדלקמן: בנות עם טלפונים; בנים עם הגאי מכונית; בנות עם כתרים; בנים עם טליתות; בנות מסתובבות עם סרטי זהב; בנים רוקעים בשורות. היה נחמד מאד. |
|
||||
|
||||
זאת לא רק עדות אנקדוטלית של חברותייך, ישנם מחקרים שמראים את זה, אפילו אצל תינוקות רכים ממש. בהערת אגב אני רוצה להוסיף שזה היה מפתיע מאד אם זה היה אחרת, שהרי המשחק אינו אלא הכנה לחיים. |
|
||||
|
||||
אני שאלתי את עצמי אם זה בגלל שגדלתי בסביבה שהיו בה כמעט אך ורק גברים (מיכליות דלק של צי הסוחר). זכור לי שמה שראיתי בטלוויזיה של האוניה היה תמיד ברוסלים למיניהם, מכות ופיצוצים, ואלו הדברים שהוגדרו כ"מעניינים", מבחינת התגובות שיצרו אצל האנשים, ואולי לכן גם אני חשבתי שזה מה שמעניין? מאידך, היו עלי פחות השפעות סביבתיות כי לא בקרתי בגן באופן סדיר, לא ממש ראיתי בנות אחרות משחקות עם בובות, ורק מעט נשים מטפלות בתנוקות. אולי. אבל באמת מעניין אם יש מחקרים שמראים הבדלים בינקות מוקדמת, כשהחשיפה הסביבתית מצומצמת יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |