|
||||
|
||||
שכלבים משוכנעים שהנביחות שלהם מחזירות אותנו אל חיקם בכל יום מחדש. כך היה עם שתי הכלבות שהיו לי, להורי יש עכשיו שתי כלבות אחרות שמתנהגות אותו דבר. אגב, כשאומרים לאחת מהן לקרוא לשניה היא הולכת וחוזרת איתה, בלי מילים. הן לא נובחות אחת על השניה כדי לתקשר, זו שיטה נחותה היועדת לאנשים בלבד. |
|
||||
|
||||
דוקא התרשמתי שכלבי השכונה מתקשרים בנביחות. אחד מתחיל ואחרים עונים. לעומת זה חתולים כמעט שלא מתקשרים זה עם זה ביללות. הם נוהמים, נושפים וצווחים זה על זה, אבל ''מיאו'' נשמר כמעט רק בשביל בני אדם. |
|
||||
|
||||
חתולים מחזרים ביללות בתקופת הייחום, וגורי חתולים בהחלט מייללים כשהם רוצים אמא. ונכון שכלבים מדברים ממרחקים בנביחות אחד עם השני. אבל פנים מול פנים לעולם לא- נהמות כן, נביחות לא. לא יודעת אם חיות הן טלפתיות, אבל יודעת בוודאות ששני כלבים יכולים לתקשר היטב ללא מילים. |
|
||||
|
||||
צווחות החיזור של החתולים ממש לא נשמעים כמו ה''מיאו'' שבו הם ''מדברים'' עם בני אדם. את צודקת שגורים מיללים. אני חושד שחתולים בוגרים מתיחסים אל בני האדם כאל אמא (מספקים אוכל ומלטפים) ולכן הם מייללים. אני לא חושב שחיות הן טלפתיות, אבל קל לראות, לפחות אצל כלבים וחתולים, שימוש נרחב בשפת גוף. בפרט, צורת העמידה ושימוש בזנב, באוזניים בפה. |
|
||||
|
||||
יום אחד נגלה שפרוטוקול הנביחה השכונתית מורכב לעין ערוך ממה ששיערנו. אולי אפילו מתוחכם יותר מפרוטוקולי הרשת הנפוצים היום... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |