|
פעם בשנתיים, בבוא הקיץ, משיל אני את תדמית האינטלקטואל המיוסר שאני דואג לטפח באזרחות למשך שבועיים או שלושה, והופך לאוהד כדורגל שרוף שאינו מחמיץ אף דקת משחק בעד שום הון שבעולם. את חגיגות אליפות אירופה והמונדיאל אי אפשר להשוות, מבחינת הפופולריות העולמית שלהן, לאף תחרות אחרת, גם זו של האולימפיאדות ואפילו של היורוליג. וכמובן, אם אוהדים - אז אוהדים נבחרת, ואם אפשר לבחור בצ'כיה המוצלחת, שמשחקת כדורגל משובב וספורטיבי, אז מה טוב. ואם הסיבות האמיתיות הן זכרון הביקור בפראג היפהפיה, ואוסף סיפוריו המופלאים של בוהומיל הראבאל הגדול שקראתי זה מכבר - הרי שאין סיבות טובות מהן.
|
|